גירושים זה לא מה שחשבת

ליום שאחרי אף אחד לא הכין אותי, בעצם אף אחד לא יכול היה להכין אותי.  כולם דיברו על גירושים, אז דיברו, אבל בין הדיבורים ובין המציאות המרחק היה גדול, גדול מאוד. בשעה עשר בבוקר נכנסתי נשוי לבית הדין הרבני, אחרי שעתיים יצאתי  משעריו גרוש. שעתיים בסך הכל, דיון קצר בסך הכל  בפני בית הדין, טקס קצר ומשונה, קצת ניירת וכמו שאומרים ״תם הטקס״.

חזרתי הביתה בצעד קליל, הרגשתי שאבן גדולה נגולה מעלי, הרגשתי חופשי, האוויר מילא את ריאותיי, העולם נראה לפתע מחייך אלי. אבל רגעי האושר הללו היו קצרים ובמהירות חלפו נוכח המציאות שלא עשתה לי כל הנחות והכתה בפני בכל כוחה.  הבית הריק, הילדים שעדיין בבית הספר ואני, מה לעזאזל אני עושה עם עצמי, לאן אני ממשיך, מה הצעד הבא שלי. כי בעצם עד לרגע הזה הכל היה מתוכנן, היתה דרך, היו תחנות שהייתי חייב לעבור בהן, בית דין, דיונים, עורכי דין. האמת, נתיב די ברור, כן  אולי יש כמה נתיבים דומים המקבילים לו אבל בסופו של דבר כולם מובילים בדיוק לאותו המקום.

בעצם לא היה לי שום מושג מה אני הולך לעשות עם עצמי, לא תכננתי כלום ולא חשבתי על שום דבר,  עד כמה שניסיתי לדמיין את הרגע הזה מהר מאוד התברר שלא ממש הצלחתי והבאלגן הלך והצטבר כעננה אפלה על ראשי.

להיות לבד, כל כך חיכיתי לרגע הזה והנה כשהוא בא כסופת חול סמיכה הוא עטף אותי במעטה כבד ומפחיד של בדידות. ניסיתי להסתכל קדימה, לראות דרך המסך האפל, לצעוד בזהירות אבל האמת שלא ממש ידעתי לאן. הרגשתי שאני צועד במבוך אימתני, מבוך שקירותיו גבוהים ומטילים צל כבד על שביליו הצרים, האוויר שניסיתי לנשום היה דליל וכלל אינו ממלא את ריאותיי ואני צועד וצועד ומרגיש שאני רק סובב את עצמי ולא מתקדם לשום מקום.

ניסיתי להבין עם עצמי מה קורה לי, הרי שאלתי, בדקתי, התייעצתי, קיבלתי עצות מכל מי שהיה לו מה להגיד בעניין וקיבלתי עצות גם מאלו שלא היה להם מה להגיד, אך העצות הללו התפוגגו ונעלמו כלא היו.

אני חושב שחלפו כמה וכמה חודשים ארוכים וקשים עד שהתחלתי להרים את עצמי מקרקע המציאות הקרה,  עד שהצלחתי להזדקף לאט לאט על רגליי הכושלות, להרים ראש ולהתחיל להפעיל כמה תאים אפורים במוחי הקודח.

היום כשאני נזכר באותם הימים הם זכורים לי כימים כואבים ימים של החלמה והתאוששות ימים של הבראת הנפש. אותו הרגע שבו חיי קיבלו תפנית כל כך חדה נדמה בעיניי לרגע ההתנגשות של מכונית ללא נהג שדוהרת במהירות מטורפת וללא כל הכנה מוקדמת פוגעת במלוא העוצמה בקיר עשוי בטון  ואבן.

גם היום, אחרי שעברו כמעט תשע שנים אני יודע שבעצם אי אפשר להיות ממש מוכנים לרגע הזה, לא משנה מה נעשה, התאונה הזו הולכת לכאוב, לכאוב לנו מאוד. ואולי טוב שכך, הזעזוע וההלם שמתלווים אליה יש בהם גם צד חיובי, הם מטלטלים אותנו וכמעט שמאלצים אותנו לשקוע בתחתית הבור העמוק של החיים רק כדי שנמצא את הדרך להתאושש, להתחזק ולצאת ממנו לחיים אחרים.

לצערי, רבים שנופלים לבור הזה משכנעים את עצמם שהכל בסדר, את הבור הם אינם רואים ומכאן, עושים דרך קצרה אך רצופה בטעויות שהופכת את חייהם לקשים, כואבים ורצופים באבני נגף חלקלקות אך מכאיבות, מכאיבות מאוד.

שוב ושוב אני פוגש גברים ונשים שזה עתה התגרשו, כאלה שבחרו להתגרש ואחרים שלא קיבלו את ההחלטה אלא היו לה שותפים פאסיביים בלבד. אלו וגם אלו נופלים לאותם הבורות. הראשונים מאמינים שמכוח הבחירה שעשו  יוכלו לצעוד במשעול הנכון ולקבל את ההחלטות שנכונות להם והאחרונים שכלל אינם מאמינים שהם יכולים לקבל איזו שהיא החלטה מתוך הבור שאליו נפלו.

כל שאני יכול לומר לכם חברים יקרים מסתכם במילה אחת. לעצור. כן, לעצור. עברתם תאונת חיים כואבת ומרסקת. קיבלתם את הסטירה של החיים. ואם יש משהו אחד שאתם צריכים לעשות עכשיו, דבר אחד, אולי הדבר החשוב ביותר, זה לעצור.

לעצור זה אומר לכאוב, לכעוס, להתרסק, להיות מתוסכלים, פגועים, חלשים,  מבולבלים ואבודים. לעצור ולהתבונן סביב, לראות את קרקעית הבור אליו נפלתם, להביט אל הקירות החלקים שמקיפים אתכם מכל עבר, להביט למעלה ולראות את השמים הכחולים שמציצים אליכם.

רק אחרי שתעצרו, רק אז תבינו שהתרסקתם, תבינו שאתם בבור ורק כשתבינו היכן אתם נמצאים או אז תוכלו לחפש וגם למצוא את הדרך החוצה ממנו. לפעמים עלינו להבין כמה נמוך נפלנו ולזכור שמהמקומות הנמוכים האלו אפשר רק לצמוח, לגדול וליצור חיים טובים יותר.

בהצלחה!

דן

דן כהן - מאמן אישי  2C2B

בחירות רבותיי בחירות

כמה שאני מנסה להחביא את עצמי ולהסתתר הן פוגשות אותי, ברחוב, בטלוויזיה, באינטרנט, בשיחות טלפון הזויות או בהודעות SMS עלומות, בקניון בבית קפה מאחורי הגב שלנו ובעצם איפה לא. תקופה שכזו, אצלנו זה כבר נהיה הרגל, שנתיים גג שלוש ושוב בחירות. וכולם מנסים לשכנע אותנו, כולם תוקפים את כולם, מתנגחים, מחפשים, עוקצים, וההבטחות אוי ההבטחות, להן אין גבול.

אז אני לא עוסק בפוליטיקה ועבורי הבחירות הן הזדמנות לממש את זכותי הדמוקרטית ולבחור בהתאם לצו מצפוני אך לא מעבר לכך. 

והבחירות האלו שברקע אוטוטו הן מתקיימות וביום שאחרי כולנו נחייה עם הבחירה שלנו, שמחים, מצפים, מרוצים, מאוכזבים, או כעוסים. ובסתר ליבנו, חלקנו כבר יחשוב על הבחירות הבאות. כי בין לבין היכולת שלנו להשפיע על מה שקורה כמעט אפסית, אנחנו בחרנו, השפענו, ומעתה ועד שנעמוד שוב מול הקלפי נצטרך לעמוד מהצד ולצפות בתוצאות הבחירה שעשינו.

המציאות הזו מעוררת בי מחשבה על הבחירות האישיות שאנחנו עושים בניהול העסק שלנו.

אני מהרהר על העסק שלי ועל הבחירות שאני עושה, הבחירות האישיות שלי שמשפיעות על העסק שלי וסוללות את דרכו, הבחירות שאת ואתה עושים מידי יום בעסק שלכם, אותו רצף אינסופי של בחירות או אם תרצו החלטות, אלו שהביאו את העסק שלכם בדיוק למקום שבו הוא נמצא כעת. הבחירות שאני עושה, ההחלטות שקיבלתי אתמול, שאני מקבל היום ואלו שאקבל מחר, כולן החלטות שאני יכול להשפיע עליהן, יכול להשפיע על היישום שלהן, יכול להשפיע על  השינוי שלהם, על התאמתן להתרחשויות כאלו או אחרות, על ביטולן ועל קבלת החלטות אחרות נכונות או מתאימות יותר.

איזה הבדל הא, כמה שאנחנו עסוקים בבחירות המשמשות ובאות, מה נכון, מה עדיף, מי יוביל, מי ייזום, מי נכשל, מי יעשה הכי טוב, מה הכי טוב. עסוקים באותה החלטה, בבחירה שנעשה ושאיתה נחיה אולי 4 שנים וסביר שאף פחות. בשיחות סלון של שישי בערב הרוחות מתלהטות, הטיעונים נשלפים, ברדיו בטלויזיה ועל דפי העיתונות דנים טוחנים וחופרים במכלול השאלות רק כדי לשכנע את עצמנו שאנחנו בוחרים נכון.

וכמה שזה מדהים אותי שוב ושוב לראות, שבבחירות האישיות שאנחנו עושים בניהול העסק שלנו, פעמים רבות אנו מקבלים החלטות בקלות ראש וללא מחשבה יתרה, כי מישהו אמר לנו, כי חשבנו, כי אם הוא עשה אז גם אני, כי לא בדקתי עד הסוף את הנתונים, כי שמעתי שמועה, כי נראה לי שזה יעבוד ועוד ועוד. לא חופרים, לא טוחנים או אולי עשינו איזה דיון שטחי רק עם עצמנו.

החלטות ניהוליות עסקיות הן המנוע להקמת עסק, לביסוסו, לצמיחתו והתפתחותו לאורך זמן, לא צריך לחכות ארבע שנים וגם לא ארבע חודשים, צריך לדעת איך מקבלים החלטה נכונה, צריך לדעת איך אנחנו מתכוונים להוציא אותה לפועל וכן, צריך גם לדעת כמה חשוב לבדוק ולבחון אותה במבחן המציאות, עובדת או לא עובדת.

קבלת החלטות, כן, אותן הבחירות שאני את ואתה עושים בניהול העסק שלנו הן הכוח שלנו כבעלי העסק להוביל אותו ולסלול את דרכו. ההחלטות שנקבל הן אלו שיקבעו איך העסק שלנו יראה, האם יצליח או ייכשל, האם יתפתח או אולי ידרוך במקומו.

אז דווקא עכשיו בתקופה של בחירות כאשר המשק בלאו הכי די תקוע, הכל עומד, המדד שלילי, אי הוודאות גדלה, אולי מיתון שכזה, מסביב כולם מחכים למשיח... אופס, מחכים לבשורה חדשה, למנהיגות שתקבל החלטות נכונות. דווקא עכשיו זו הזדמנות להקדיש מחשבה לבחירות האישיות שלנו, להחלטות שאנחנו מקבלים בניהול העסק שלנו, להביט על המציאות העסקית, לשאול את השאלות הנכונות ולקבל החלטות נכונות ומשמעותיות לעתיד העסק שלנו.

מאמרים קודמים בסידרה:
1. לפתוח עסק חדש זה לא משחק ילדים
2. איך זה שגם הטובים נכשלים בעסקים

בהצלחה!

דן כהן - מאמן ויועץ עסקי  2C2B

איך זה שגם הטובים נכשלים בעסקים

במאמר הראשון בסדרת המאמרים שעוסקת בהקמה וניהול עסקים קטנים במציאות הכלכלית של ישראל ב-2015 עסקתי בגורמי הכשלון הבסיסיים הקשורים לצעדים הראשונים בהקמת עסק ובניהולו. 

יזמים מטבעם הם אנשים אמיצים בעלי מעוף ותעוזה, יזמים מאמינים בעצמם ונחושים להוציא לפועל את הרעיון או היוזמה העסקית שלהם והם אינם חוששים מתחרות שסביבם. האמת, לרובם יש בדיוק את התכונות הנדרשות כדי להקים ולנהל עסק שיצליח.

אז איך זה, שלמרות כל הנתונים המרשימים הללו אחוז ניכר מהיזמים נכשל והעסקים שהם מקימים אינם מצליחים להתרומם. הנתונים היבשים מספרים כי אחד מכל שלושה עסקים שנפתחים יסגור את שעריו בתוך חמש שנים.

מאמר זה מציע כמה תשובות לשאלה הזו ומציג את חמש הטעויות הנפוצות ביותר שעושים בעלי עסקים קטנים בשנים הראשונות לפעולתם:

1. היעדר הקשבה ללקוחות – לקוחות פוטנציאליים יעדיפו להקשיב או לצפות בלקוחות פעילים של העסק. לכן, חשוב שעסק יצור מרחב אינטרנטי שבו יוכלו לקוחותיו לשמור איתו על קשר שוטף. לקוחות אלו עשויים לתת משוב לגבי איכות המוצר או השרות, רמת המחירים ומידת המקצועיות שהעסק מציע. בעל העסק יכול לשמר את ערוץ התקשורת הזה, להגיב לפניות ולענות על שאלות. כל המידע הזה יעמוד זמין בפני הלקוחות הפוטנציאליים החדשים ועשוי לתמוך בהחלטה שלהם לפנות דווקא לעסק זה או אחר.

2. היעדר חשיפה אינטרנטית – בעידן הגוגל, מי שאינו פועל לשווק את העסק שלו באמצעות האינטרנט מצמצם את מעגל הלקוחות הפוטנציאלי שלו היות  ורבים מהצרכנים מעדיפים לבצע "מחקר" שוק אינטרנטי בטרם שיבצעו רכישה בפועל. כדי למשוך לקוחות העסק, כל עסק, חייב להיות בעל נוכחות אינטרנטית באופן שכל לקוח פוטנציאלי יוכל למצוא את העסק ולקבל את מירב הפרטים על השרות או המוצר שאותו הוא מבקש לרכוש.

3. העדר פעולות שיווק ארוכות טווח – רבים ממאמצי השיווק מתורגמים לפעולות שהשפעתן לטווח הקצר בלבד. כדי למתג נכון עסק וכדי לקדם הליך צמיחה נכון מאמצי השיווק חייבים להפוך לפעולות ארוכות טווח ולנוכחות שיווקית נכונה המשלבת אלמנטים שונים ומדיות שונות ובהן אתר אינטרנט, דף עסקי בפייסבוק, דיוורים ישירים ועוד.

4. היעדר ניתוח פעולות השיווק – כל פעולת שיווק שיוזם בעל העסק ראויה להערכה ובדיקה, תחום השיווק האינטרנטי מציע כלים רבים שמסוגלים לספק ניתוחים חשובים לפעולות שאתה עושה כדי לכוון את הפעולות העתידיות שלך. לדוגמא, חשוב לבדוק מה שיעור הנטישה מאתר האינטרנט שלך, כמה זמן בממוצע שוהה באתר לקוח פוטנציאלי, כמות המבקרים באתר בתקופות מוגדרות, השפעת פעולות השיווק על הביקורים באתר ועוד.

5. היעדר יכולת התאמה להתנהגות השוק – בדרך כלל העסק יוצא לדרך כאשר הפעילות מתבסס על מודל עסקי בסיסי. למרות קיומה של תכנית כזו, כל בעל עסק חייב להיות ער להתנהגות השוק בצד הביקוש, בצד ההיצע, במצב המשק ובהתפתחויות טכנולוגיות שהשפעתן קרבה. היצמדות לתכנית העסקית המקורית תוך התעלמות ממגמות השוק, מהתנהגות הצרכנים, מפעולות עסקים מקבילים או מחדשנות בתחום תשאיר את העסק שלך מאחור.

כל יזם של עסק חדש וגם יזם שכבר יצא עם העסק שלו לדרך ראוי שיקדיש תשומת לב גדולה לחמשת גורמי הסיכון הללו. היערכות נכונה והתייחסות רצינית לכל אחד מהגורמים הללו עשויים להיות קריטיים להצלחת העסק ולהתפתחותו.

בהצלחה!

דן כהן - מאמן ויועץ עסקי  2C2B

להתגרש או לא להתגרש זאת השאלה

זוגות רבים פשוט מרימים ידיים, חלקם מסתגל למצב, ומטעמי נוחיות, הרגל, בטחון כלכלי, או ייאוש וחלקם בוחר להרים ידיים, לוותר ולפרק את החבילה.

כמאמן אני מאמין שאדם חייב לבחור את מה שנכון עבורו ולכאורה אלו שנשארים ביחד ובעצם לחוד ואלו שבוחרים לפרום את הקשר עושים את הבחירה הזו, אבל רק לכאורה.

נכון, יש כאלו והם אינם מעטים שלא מוותרים, הם פונים לייעוץ, הכוונה, טיפול, מנסים בכל דרך שהם מכירים, ששמעו, שקראו או שקיבלו המלצה עליה להתמודד עם המצב ולשנותו. זוגות אלו החליטו לקחת אחריות על חייהם, על הזוגיות שלהם.

אך רבים אחרים בוחרים ומעדיפים שלא לקחת אחריות, הם מבכרים לטמון את הראש בביצת הזוגיות השוקעת, להתעלם מכל מה שקורה או לחילופין בוחרים לקפוץ מהספינה הטובעת מבלי לבדוק אם סירת ההצלה מחכה למטה. לצערי בארץ האצבע מאוד קלה על הדק הגירושין והסטטיסטיקות מדברות על יחס גירושין בלתי נתפס לפיו על כל שלושה זוגות שנישאים מתגרש זוג אחד והמצב רק הולך ומחמיר.

בעיניי, לפרק תמיד אפשר, אבל הרבה לפני שבוחרים ללכת איש ואישה כל אחד לדרכו מן הראוי לעצור ולענות על שאלה אחת יסודית ומכרעת:

"האם עברנו את נקודת האל-חזור, האם אני עדיין אוהב/ת אותה/ו?"

בשיחות רבות שקיימתי עם מתאמנים שוב ושוב הם הופתעו לגלות שכלל לא הקדישו מחשבה מעמיקה על השאלה הזו. להיפך, במקום לעסוק ביסודות הקשר הזוגי ההתעסקות בדרך כלל נוגעת בכל מה שלא עובד, בבעיות, בוויכוחים, בהעדר ההסכמות, בתסכול ובהיעדר קירבה וחברות תוך התעלמות צורמת מקיומו או קיומו של חומר הדבק הזה שעליו נבנה הקשר מלכתחילה.

הרצון לפעול מונע מכעסים, תסכולים, אכזבות ואיך אומרים הרבה "אנרגיות שליליות" שמסתובבות ברקע.

אודה על האמת, לכולנו קשה מאוד לחדור את כל המטענים שהצטברו לאורך השנים והנטייה הטבעית שלנו לבוא חשבון עם בני הזוג ולהטיל בהם את האשם המוחלט לקרע שנוצר מקבלת ביטוי בטענות והאשמות ההדדיות שמסיטות את המחשבות שלנו למחוזות שרחוקים מאוד מהדבק הזה שהפגיש וחיבר אותנו.

כדי למצוא את התשובה לשאלה הכל כך חשובה נצטרך להשקיע זמן, מחשבה וסבלנות, הרבה סבלנות, ומעבר לכך, להוציא את הראש מהחול, להביט אל המציאות בעיניים פקוחות ולקחת עליה אחריות מלאה. כן, האחריות שלנו היא טוטאלית. ולא, היא אינה מתחלקת חצי בחצי וגם לא שליש ושני שליש.

כי לזוגיות שנמצאת על סף פירוק אחראים שני הצדדים באופן זהה ולקיחת האחריות היא המפתח ההכרחי לכל צעד שנבחר לקחת ולאן שלא נפנה.

אבל, לפני שרצים לפרק את החבילה לפני שעושים מהלך וצעד כל כך משמעותי ובלתי הפיך עצרו, קחו אחריות ובדקו את עצמכם. שאלו את השאלות הנוקבות ונסו לענות עליהן בכנות.

כי לפרק תמיד אפשר אבל אחרי שפירקנו כבר לא תהיה דרך חזרה.

בהצלחה!

דן כהן - מאמן ויועץ עסקי  2C2B

לפתוח עסק חדש זה לא משחק ילדים

יש לי שתי בשורות, האחת טובה והשנייה הרבה פחות, החדשות הרעות הן שאחד מכל 3 עסקים שנפתחו בשנת 2014 יסגור את שעריו בתוך 5 שנים ורק אחוזים בודדים ישרדו שנים או שלושה עשורים. מנגד, והחדשות הטובות הן, מי שמתכנן לפתוח עסק או נמצא כבר בשלבי הקמתו ומקבל את הייעוץ והליווי המקצועי הנדרשים בדרך כלל אינו נכלל בסטטיסטיקה הזו.

רבים לומדים במכללות ובבתי ספר מכובדים אחרים ברחבי הארץ מקצועות רבים ושונים, אימון אישי וזוגי, עיצוב הבית, גרפיקה, בניית אתרים, צילום, טיפול הוליסטי, רפואה אלטרנטיבית ועוד ועוד, הרשימה היא ארוכה.  רבים אחרים חושבים על רעיון עסקי, מתלהבים ומתייעצים עם שניים או שלושה חברים, בני משפחה ועוד כמה מביני עניין ויוצאים לדרך. 

כשאני פוגש בעלי עסקים וותיקים או חדשים מהר מאוד אני מגלה שמצבו של העסק, הקשיים הכלכליים שבהם הוא נמצא, הדעיכה בפעילות, הקושי לגייס לקוחות, קשיי המכירה והבעיות בניהול לכולן מכנה משותף אחד, תכנון לקוי בשלבי ההקמה של העסק וחוסר ידע בסיסי בניהול עסק וכפועל יוצא מכך, קבלת החלטות שגויה.

הלימודים המקצועיים בבית ספר כזה או אחר ויהיו איכותיים עד כמה שיהיו, ויהיה בית הספר טוב איכותי ומוביל בתחומו בדרך כלל אינם מקנים ללומדים בהם הכשרה וידע בניהול או בהקמה של עסק. מעטים מבית הספר הללו הוסיפו לתוכניות הלימוד שלהם הכשרה ראשונית בתחום אך בינה ובין רכישת יכולת ניהול והקמה נכונה של עסק משלכם, המרחק הוא גדול.

ובכלל, יש לנו הישראלים טבע כזה שכל דבר אנחנו רוצים לעשות לבד, אנחנו מבינים איך צריך להתנהל עסק ומהן הפעולות הנדרשות להקמתו ובדרך כלל אנחנו מוקפים בסוללה "איכותית" של יועצים שגם הם מבינים מאוד גדולים ומכאן הדרך קדימה אולי קלה אבל מאוד לא נכונה.

במציאות העסקית לטעויות יש מחיר כלכלי יקר, אם עשינו בחירה לא נכונה, אם טעינו בהחלטה שקיבלנו, אם פעלנו מחוסר ידיעה והבנה הרי שלקחנו את העסק שלנו לכיוון לא נכון ומכאן הדרך סלולה לעוד טעויות, לעוד החלטות לא נכונות והסוף כבר מסתמן לו באופק. 

נכון שבהקמת עסק ובניהולו אנו נתקלים בדרך כלל  בקשיים בלתי צפויים ובבעיות שלא העלינו על הדעת, אך ממרבית הטעויות ניתן היה להימנע או להיערך בהתאם כיצד להתמודד איתן. 

אז אם בחרתם תחום מקצועי שמעניין אתכם, אם למדתם והשקעתם ממיטב זמנכם וכספכם אם החלטתם לפתוח עסק משלכם ולהשקיע בו עוד הרבה מאוד משאבים ואם אתם רוצים שהעסק שלכם יצליח, כדאי שתשקיעו בתכנון נכון, בהנחת יסודות נכונים לצמיחת העסק שלכם, ברכישת כלים ניהוליים ובליווי אישי ומקצועי. 

אם אינכם רוצים להיות חלק מהסטטיסטיקה היבשה ואינכם רוצים לראות את עצמכם בעוד שלוש ארבע או חמש שנים עייפים, מיואשים ומתוסכלים ומביטים בכאב על החלום העסקי הנפלא שהיה לכם מתרסק, כדאי מאוד לעצור כבר עתה ולבדוק איך אתם יכולים לפעול אחרת, לברר, להתייעץ, להגיע לאיש המקצוע הנכון שבעזרתו תוכלו להקים את העסק שלכם, לנהל אותו נכון ולהגשים את החלום שלכם.

בהצלחה!

דן כהן - מאמן ויועץ עסקי  2C2B

לחפור או לא לחפור

"אני רק רוצה לוודא שאנחנו לא הולכים לחפור בעבר, מבחינתי העבר שייך להיסטוריה ולא בא לי לדוש בדברים שכבר מזמן לא רלוונטיים לחיים שלי". 

משפט החלטי וחד משמעי שמצביע על רצינות ותכליתיות או משפט שמצביע על הלך רוח מוטעה?

המשפט הזה הוא אחד ממשפטי הפתיחה היותר נפוצים אצלי החדר האימונים. ואיך אמרה לי פעם מישהי, "פסיכולוג הוא סוג של ארכיאולוג (ואולי זכרוני בוגד בי וזה היה גיאולוג ), פסיכולוג חופר בעבר ולא מותיר אבן אחת שלא הפך אותה".

ואכן, התפיסה הרווחת היא שמאמן להבדיל מפסיכולוג אינו מוליך את הלקוח למסע מעמיק לשנות ילדותו ובעוד שהמפגש עם הפסיכולוג אינו "מייצר" החלטות ופעולות אופרטיביות ליישומן המאמן מוביל את הלקוח שלו קדימה, משרטט את הקווים לדרכו החדשה בהתאם לשינויים אותם רוצה לעשות הלקוח בחייו בכלל או בתחום כזה או אחר.

יש אולי מאמנים שאינם חופרים בעבר, שמשנתם ברורה, שנושאים ארגז כלי עבודה מוגדר אותו הם מעבירים ללקוח, את המאמנים האלו יותר נכון לכנות - יועצים. 

מאמן בהגדרה הוא איש מקצוע שתפקידו לאפשר לאדם להבין את עצמו טוב יותר, לבחור את דרכו, לקבל את ההחלטות הנכונות עבורו ולהשתמש בכלים שיש בו כדי ליישם את אותן ההחלטות. כל מאמן אחר אינו באמת מאמן אלא איש תמיכה, יועץ, מדריך או מלווה. 

ומאמן, כדי ליצור בסיס איתן לעבודתו נדרש לערוך היכרות ללקוח עם מציאות חייו, מציאות שמשקפת רצונות, בחירות, החלטות שנעשו בעבר.

"החפירה" הזו היא רבת משמעות, היא מאפשרת הבנה ראשונית והכרחית כיצד בעצם המציאות שבה אני מתנהל פועל יוצא למחשבות, לתפיסות העולם ולאמנות שלי כאדם. 

רובנו מעדיפים לנסות ולעקוף את כל המידע הזה, לנסות ולהתעלם מהדברים הכל כך חשובים שאנחנו יכולים ללמוד על עצמנו, אותם הדברים שיאפשרו לנו לצעוד לכל מקום שנבחר.

אם כך, בעבר נמצא המפתח להכרת ההווה, והכרת הווה היא המפתח לעתיד אחר.

דן כהן 2C2B

לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי

                                    

איך לתת דוגמא אישית - וידאוטיפ מס' 9

החיים מזמנים לנו הרבה מאוד רגעים שאנחנו לא ממש מבינים, לא מבינים למה זה לא עובד לנו, לא מבינים למה לא מקשיבים לנו, מתעצבנים וחושבים שעושים לנו דוקא...

בלי לשים לב אנחנו הופכים את מציאות החיים שלנו לפעמים לבלתי אפשרית, בבית או בעבודה, בעסק או עם חברים.

זה מתסכל, זה מעצבן, זה מכעיס וזה ניתן לשינוי...

דן כהן - מאמן אישי ועסקי


ועכשיו גם ביוטיוב:

                                                         

דן כהן 2C2B

לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי