יום שבת, 9 בנובמבר 2013

להיות עצמאי - אפשר גם אחרת



מה עלול להפוך את חלום היזמות הפרטית לסיוט אישי, כלכלי ומקצועי? ואיך מתמודדים עם המצב הזה?

מבין כל 10 בתי-עסק קטנים שנפתחים בישראל, רק 2-3 מצליחים לשרוד יותר משנתיים ובשנה האחרונה בלבד נפתחו כ-45  אלף עסקים חדשים כשלעומתם נסגרו 35 אלף אחרים שלא הצליחו להתמודד עם הקשיים הרבים.

מניתוחים שונים מתברר כי ישנן סיבות רבות לסגירתם של עסקים קטנים, חלקן קשורות לניהול כספי, אחרות לבעיות בשיווק ומכירה, להשקעות גבוהות מידי וליציבות הביקוש למוצר או לשרות שאותם העסקים מוכרים.

כל הניתוחים הללו מזניחים גורם אחד מהותי שיש לו השפעה ישירה על התנהלות העסק ועל הצלחתו או אי הצלחתו, הגורם האנושי.


מה בעצם קורה כאן?
האמת שהרבה יותר קל לתלות את האחריות על שלל גורמים אחרים אך התעלמות מהגורם האנושי משולה בעיני להתעלמות מהמציאות ולהטמנת הראש עמוק עמוק בחול או אם תרצו בהריסות אותם העסקים. מדהים שלמרות הנתונים ואולי דווקא בגלל היותם חלקיים ממשיכים מידי שנה יזמים רבים להגשים את חלומם ולהקים עסק עצמאי.

הגורם האנושי אינו קשור למצב השוק, לא לתנאי המימון, גם לא להתנהלות הפיננסית, לתחרות או למצב הביקושים, הגורם האנושי קשור ליזם עצמו, לאדם שמאחורי העסק, לזה שמושך בחוטים ומנסה לנווט את הספינה באוקיינוס הכלכלי הגועש גם ככה.

אחד מלקוחותיי הקים עסק בתחום השיפוצים אחרי שעבד שנים כשכיר בחברת בנייה. הוא רצה להגדיל את הכנסותיו, להיות אדון לעצמו ושלא יהיו לו 'בוסים' על הראש. לצורך הקמת העסק הוציא את כל חסכונותיו רכש ציוד וכלי רכב ושכר עובדים, פרסם את עצמו בעיתונים מקומיים והעבודה התחילה לזרום.

לאחר כמה חודשים התברר לו כי למרות שהוא עמוס בעבודה העסק מפסיד מידי חודש סכומי כסף גדולים וממש לא ברור למה.

הוא פנה ליועץ עסקי שבנה ביחד איתו תכנית עסקית ואף הדריך אותו בניהול העסק. אומנם התהליך שיפר את המצב אך באופן זמני בלבד.

לאחר שעתיים שיחה הבנתי שהאיש אינו יודע לקבל החלטות, אינו יודע לנהל את הזמן שלו ובעיקר טוב מאוד במה שהוא עושה אבל ממש לא טוב בניהול.

ההחלטה להקים עסק לא התאימה למי שהוא, הוא טוב מאוד במה שהוא עושה, מקצוען ממש ודוקא אם היה מתרכז בעבודה בקבלנות משנה או כשכיר היה מצליח הרבה יותר מאשר לנהל עסק משל עצמו.

רבים היזמים שבוחרים להקים עסק שמספר על חלום חיים בה בעת שלעולם לא עצרו לבדוק ולשאול את עצמם האם זהו באמת החלום שלהם, מה משמעות החלום ומה הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי הרצון הכל כך חזק להגשימו.

הרצונות שלנו
מתברר כי חלומות לחוד ומציאות לחוד. אם קצת נוברים בנבכי התודעה לעיתים מתברר כי הקמת עסק והניסיון להגשים חלום אינם עולים בקנה אחד עם הרצונות הטהורים שלנו, רצונות שמשקפים את עצמנו ואינם קשורים לרצונותיהם של אחרים או לאירועים שונים בחיינו.

עוד מתברר כי לעיתים מאחורי החלום עומד רצון אחר לגמרי, רצון להוכיח את עצמנו, רצון להצליח, רצון להראות שאנחנו מבינים, מסוגלים או יודעים ועוד. כל אלו ואחרים הם רצונות שאינם קשורים כלל למהות העסק ובכלל לבחירה להיות עצמאי.

לעיתים אמונות ותפישות עולם שרכשנו במהלך חיינו מובילות אותנו לקבלת ההחלטה הזו, אלו וגם אלו כוחות שאינם מחוברים למציאות ומשקפים את הפרשנות שלנו או פרשנות שעל ברכיה גדלנו לאירועים שונים במהלך חיינו.

כך או כך בהתבוננות חדה מזווית זו אנחנו עלולים לגלות כי דרכנו האמיתית אינה הדרך שבה בחרנו, או לפחות להבין כי מאחורי ההחלטות שלנו נמצאים שיקולים זרים שאין בינם ובין הקמת העסק או ניהולו דבר או חצי דבר.

בעיניי זה המפתח לשינוי, זה המפתח שיאפשר התמודדות נכונה עם הקושי בהקמת עסק ועם הקשיים הרבים בניהולו ובפיתוחו אל מול האתגרים והקשיים הזרועים בדרך.

ככל שנטיב להבין את עצמנו, את הכוחות שמשפעים עלינו בבחירות ובהחלטות שאנחנו עושים, ככל שנדע להכיר מהן האמונות שלנו וכיצד נראות תפישות העולם שלנו כך נוכל לבחור להתנהל אחרת.

אז כשעומדים בפני ההחלטה לפתוח עסק או כשנמצאים בעיצומו של קושי או משבר מעבר לשלל הבדיקות והפעולות שישלפו בזריזות מאמתחת היועצים שווה לעשות עצירה מלאה ולבדוק את עצמנו. ככל שנדחה את הבדיקה הזו כך נעמיק לטבוע בביצה הטובענית ונהפוך את היציאה ממנה לקשה ולעיתים אף לבלתי אפשרית.




לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי


                                   




יום שבת, 5 באוקטובר 2013

ניקוי ראש

ניסיתם פעם לחזור בשישי בצהריים מהסופר עם אלף שקיות מרשרשות ולמצוא בשליף אחד את השוקולד שחלמתם עליו מהבוקר?

נכון זה לא כל כך עובד ככה....

וגם אם אין חשק וממש בא לכם להתמרח על הספה עם השוקולד עדיין נאלץ לעשות קצת סדר בשקיות ולפנות דברים למקרר ולארונות לפני שנמצא אותו....ובדרך כלל (ותודה גדולה למרפי....) בתחתית השקית האחרונה.


בחיים בכלל בדיוק כמו בימי שישי בצהריים, כדי להגיע להחלטות נכונות, כדי להבין מה באמת אנחנו רוצים מעצמנו ומה הצעד המשמעותי הבא צריך לעשות קצת סדר בבלאגן, להזיז ולפנות את המחשבות שאינן רלווטיות.

אז איך עושים את זה, איך מפנים את הררי המחשבות שמעמיסים עלינו ומייצרים רעש רקע בראש וענן כבד של מיסוך שאינם מאפשרים לנו את הדיוק והבהירות שכל כך חשובים כעת?

מצטיידים בעט, מרקר זוהר ובלוק נייר (אפשר אפילו נייר חלק) ו....מתחילים:
  1. תזמון - לקבוע פגישה עם עצמכם, שעה עד שעתיים ולהכניס אותה ליומן בדיוק כמו כל סידור או פגישה אחרת שיש לכם.
  2. שקט, נוחות ופרטיות - חשוב להקדיש לעצמכם מרחב פיזי שקט, נוח ונעים, מרחב שאין בו הפרעות חיצוניות של ילדים, טלפונים או פייסבוק....אם אתם יושבים בבית והילדים או בני הזוג ברקע, כדאי לידע אותם שאתם בפגישה חשובה ולבקש שלא יפריעו אלא במקרי חירום.
  3. לא לשכוח - מראש כדאי לדאוג לקנקן מים ומשהו לנישנוש כדי שלא תצטרכו לקום באמצע הפגישה אלא אולי רק כדי להתפנות.
  4. המשפך - לכתוב באופן אינטואיטיבי את כל מה שעובר לכם בראש עכשיו, הכל, את מה שיוצא ואת מה שעולה, את הכל. לא משנה הסדר וממש אין כל משמעות למה נכתב לפני מה, כדאי רק לכתוב באופן שתוכלו לקרוא אחר כך את מה שכתבתם.
  5. קריאה - סיימתם? וגם אם לא בטוחים אבל מרגישים שמיציתם, הניחו את העט, טלו את הדף או הדפים וקיראו אותם מהתחלה עד הסוף, קריאה איטית ויסודית. 
  6. השלמות - נזכרתם בעוד משהו, מחשבות נוספות עלו עכשיו, זה הזמן להוסיף את כל מה שצץ בראשכם.
  7. סימון - זוכרים את המרקר הזוהר, זה הזמן לעבור שוב על כל מה שכתבתם ולמרקר, לבודד ולסמן באופן ברור את הנושאים עליהם כתבתם, בתוך כל משפט או פיסקה תוכלו לזהות אותו די בקלות.
  8. איסוף - כעת, פתחו דף נקי וחדש, ותוך כדי מעבר על הנושאים שסימנתם רישמו אותם באופן מסודר, אחד אחרי השני.
  9. מדרג - הביטו בנושאים שכתבתם זה עתה, ונסו לדרג אותם בסדר חשיבות עולה, מהנושא השולי ביותר שיקבל את ציון 0 לנושא החשוב ביותר שיקבל את הציון 10.
  10. ציון 10 - הצלחתם לבודד את המחשבות ולדרג אותן.
מכאן ההמשך הרבה יותר קל.

קודם כל תוכלו בקלות לראות שיש מחשבות רבות חסרות תכלית ועניין שמעמיסת לכם על הראש, מחשבות שאולי מיותרות או שאינן רלוונטיות כעת, מחשבות סרק הייתי קורא להן.

ויותר חשוב, כעת יהיה לכם הרבה יותר קל להתמקד במחשבה הכי חשובה וליצור את הבהירות והדיוק לגביה.

בשלב הזה כדאי להמשיך באותה הדרך לקראת קבלת ההחלטה:
  1. הנושא - לכתוב בראש הדף את העניין שעליו אתם רוצים לקבל החלטה, לנסח אותו בקצרה ובאופן ברור.
  2. המהות - על מה בעצם מדובר, מהי משמעות ההחלטה על חייכם. 
  3. היתרונות - אם תקבלו את ההחלטה הזו, כתבו איך לדעתכם היא עשויה להשפיע על החיים שלכם במובן החיובי מכל היבט שרלוונטי להחלטה כמו כסף, זמן, משפחה, איכות חיים וכן הלאה.
  4. החששות - נסו לכתוב מהם הפחדים שעוברים לכם בראש בקשר להחלטה הזו או בקשר לתוצאות שלה.
  5. האלטרנטיבות - זה הזמן לברר אילו עוד אפשרויות עומדות בפניכם בקשר לאותה ההחלטה, ישנן החלטות רבות שניתן ליישם אותן בדרכים שונות ועדיין להגיע לתוצאות דומות ואפילו זהות. מהן הדרכים האלו?
  6. קבלת ההחלטה - זה הזמן לשוב ולקרוא את כל מה שכתבתם ולנסות לקבל החלטה. לחילופין, הייתי מציע להניח הכל בצד ליום או יומיים ורק אחר כך לחזור שוב ל"שולחן קבלת ההחלטות שלכם" ולנסות אז לקבל את ההחלטה.
  7. Time Table -  כדאי ואפילו מומלץ לנסות ולקבוע לוח זמנים לתהליך שאתם מחליטים לעשות. לוח הזמנים אינו חייב להיות מדויק אך קיומו יקל עליכם לאורך הדרך ויאפשר התקדמות נכונה ושקולה.
  8. Follow-up - כן, קבלתם החלטה, יצאתם לדרך, זה ממש לא הזמן להביט לאחור ולחפש שוב ושוב האם ההחלטה נכונה. מרגע שקיבלתם אותה הפנים שלכם נשואות קדימה וקדימה בלבד. אולם בא בעת ראוי להיות ערים להתהליך שאתם עוברים ולעצור מעת לעת ולשאות את עצמכם:
    • האם אתם מתקדמים בקצב שתכננתם?
    • האם אתם מתקרבים להשגת המטרה עליה החלטתם?
    • מה מעכב אתכם ובאילו קשיים אתם נתקלים בדרך ליישום ההחלטה?
    • איך אתם מתמודדים עם הקשיים האלו?
זהו!

התהליך הזה עשוי להקל עליכם לצאת מהבלבול, להתמקד, ליצור בהירות ודיוק, לקיים דיון נכון עם עצמכם ולקבל את ההחלטה הנכונה. 

המוח שלנו הוא מכונה מופלאה בעלת יכולות שאינן נתפסות אולם  רובנו 'מצליחים' להעמיס עליו כל כך הרבה מטען מיותר עד שהמוח נכנס למצב 'אוטומט' ובמצב הזה הוא אינו מסוגל באמת לקבל החלטות וגם אם יקבל החלטות סביר להניח שלא יעלה בידנו לעמוד בהן.

בהצלחה!!!




יום שבת, 24 באוגוסט 2013

מה עושים עם הלבד?



על הלבד כתבתי בבלוג הקודם  על ההרגשות שעולים בנו, על המחשבות שמציפות אותנו ועל התחושות הפיזיות שאנו חשים בגוף ושמתלוות להרגשות הללו. 

קשה להתמודד עם הרגשת הלבד, זו הרגשה קשה, מתסכלת, שיש בה עצב, לעיתים פחד ובעיקר חוסר אונים. שילוב הרגשות האלו נוכח בחיי היום יום שלנו,  ומשפיע עלינו בכל תחומי חיינו, אפשר לומר שאפילו מנהל אותנו.

כשאני אומר מנהל אני מתכוון לכך שהדרך שלנו לקבל את ההחלטות שנכונות לנו משתבשת, אנחנו מתעלמים מהרציונל, ממה שהמוח אומר לנו שנכון, מהרצונות היסודיים שלנו ופועלים ממקום של תגובה, ממקום של רגש במקום מחשבה. ועם הזמן מציאות החיים שלנו משקפת לנו תמונה לא נעימה, תמונה שונה מהתמונה שציירנו לעצמנו בראש.

תמונת המציאות אליה אנחנו שואפים, שמבטאת את מה שבאמת חשוב לנו, את מה שאנחנו רוצים מתרחקת מאיתנו ובמקומה מופיע מציאות אחרת, מציאות שלהרגשת הלבד יש בה ביטוי חזק יותר, שכביכול אומרת לנו, "זה מה יש".

בעקביות המקום שממנו אנחנו רוצים להתרחק רק הולך ומתקרב אלינו, עוצמת הרגשות, הכאב, העצב, התסכול וחוסר האונים מתגברת ואנחנו מוצאים את עצמנו כלואים במערבולות אינסופית שהכותרת שלה היא אחת – לבד, מה שהיה הוא מה שיהיה.



יש דרך לפרוץ את המעגל הזה, להתמודד איתו ולצאת ממנו למציאות אחרת.

הדרך הזו עשויה להישמע לכם הכי לא נכונה, אבל היות ושום דבר אחר לא עובד לנו אני בהחלט מציע לתת לה מקום ולנסות אותה, להפסיד הרי אין באמת מה, ובמקרה הכי גרוע נגלה ששוב חזרנו לאותה הנקודה.

לבד – לפרוץ את המעגל
אז אחרי שנתנו מקום ללבד וזיהינו את כל מה שקורה לנו, אחרי שהבנו אילו רגשות עולים בנו, אחרי שנתנו ביטוי למחשבות שרצות לנו בראש ורק אחרי שהצלחנו למפות מה הגוף שלנו מספר לנו ברגעים האלו, רק אחרי כל זה אנחנו עוברים לשלב הבא.

פריצת מעגל הלבד תתאפשר רק אם נשמור על ערנות מלאה ונצליח לזהות את נקודת המעבר בין המחשבות, הרגשות והתחושות ובין הפעולה שאנו נוקטים.

לדוגמא, לקוח ותיק מתאר את הרגשת הלבד שעולה בו כאשר הוא מגיע למשרד בשעת בוקר מאוחרת כאשר כל העובדים כבר מזמן טורחים על משימותיהם, הוא מוצא ערימה של ניירת על השולחן שלו, שורה ארוכה של מטלות ומשימות מביטות בו ממסך המחשב והטלפון לא מפסיק לצלצל. 

המחשבה שעולה בו היא "אני עושה הכל", "אף אחד לא יעשה במקומי", "זה רק אני שבאמת איכפת לו"...הרגשת הלבד מתחזקת ואיתה עולות מחשבות  של תסכול, ייאוש וחוסר אונים. 

הגוף שלו נדרך, הדופק עולה, הנשימות הופכות לקצרות יותר ומקוטעות והוא חש לחץ בחזה.

ואז, לא משנה כמה רגוע הוא הגיע למשרד רק לפני כמה רגעים הוא מתפרץ, מתחיל לחלק הוראות בצעקות, טורק טלפונים, עלול להשפיל עובד או שניים ואף לכתוב מייל עצבני וכעוס לשותפו בעסק או ללקוח שמייל ממנו במקרה התקבל באותם הרגעים.

דוגמא אחרת מתחום שונה לגמרי בחיינו, בחור שהיה בזוגיות עד לפני כמה חודשים מתעורר בבוקר לבית ריק. הוא קם מהמיטה, מצחצח שיניים ומוצא סביבו סימנים שמעוררים בו ומחזקים את תחושת הלבד. מברשת השיניים המיותמת של בת הזוג שהייתה, מגבת בודדה תלויה על ידית המקלחון, טקס הקפה המשותף של הבוקר שאיננו עוד, ושאריות הכלים במטבח. 

המחשבה שעולה בו היא, "אני בודד", "אין אישה בחיי", "אף אחת לא תרצה בי", "אני מסכן"....ברגעים האלו הרגשת הלבד גואה, המחשבות השליליות והרגשות מציפים את ראשו והפחד אוחז בו.

והתחושות שהוא חש קשות, הגוף שלו מתכווץ, הבטן מתהפכת, הנשימה נהיית כבדה והראש מתיחל לכאוב.

ואז, הוא ממהר להתקשר לידידה מהעבר שכבר מזמן לא דיבר איתה כי היא פשוט שיעממה אותו רצח ומנסה לקבוע איתה לקפה בהמשך היום, הוא מתעלם מסדר היום שלו ומתעסק בעיקר במציאת פתרון לבילוי בשעות הערב ואם אותה ידידה במקרה אינה זמינה הוא ממשיך הלאה לחבר שנשכח זה מזמן ואינו מוצא מנוח עד שיש לו תכנית סגורה לערב.

נקודת המעבר בין מה שעולה לנו בראש ובגוף לבין התגובה היא נקודת הפריצה ממעגל הלבד.

היכולת שלנו לזהות אותה מותנה במידת ההכרות שלנו עם הגוף שלנו, לזהות את המחשבות והרגשות בזמן אמת זה קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי, לזהות את התחושות שעולות בגוף שלנו זה סיפור אחר לגמרי, אותן קל לזהות ובמיוחד אם מכירים אותן.

לקחת פסק זמן
ברגע שאנחנו מזהים את התחושות שעולות בנו בראש זו ההזדמנות שלנו וכרגע אולי ההזדמנות היחידה לפרוץ מהמעגל. אם נצליח ברגעים האלו לעצור הכל, לקחת שהות ולו קצרה ורגעית, אז נצליח לעשות שינוי.

העצירה יכולה להתבטא במספר נשימות עמוקות, בעמידה על הרגליים והתמתחות, בשתיית כוס מים, בצעידה קצרה ובעצם בכל פעולה אחרת שאינה קשורה באופן ישיר למה שקורה לנו. ושכל אחד יבחר מה מתאים לו ומה נכון לו ברגעים האלו והעיקר שניקח פסק זמן של כמה רגעים.

העצירה הזו היא כל מה שדרוש לנו כדי להפעיל את הראש ולא לפעול כתגובה מהבטן לרגשות ולמחשבות.
לפעול מהראש זה אומר לבחון את המציאות באופן רציונאלי, להעלות אפשרויות נכונות לפעולה, לבחון אותן, לקבל החלטה שנכונה לנו ולהוציא אותה לפועל.

אז איך מתמודדים עם הלבד?
עצירה ולקיחת פסק זמן מספקת לנו את הזמן הנדרש כדי לעבור ממצב של תגובה למצב של מחשבה נכונה.
כדי להתמודד עם הלבד עלינו:

  • להכיר את המחשבות והרגשות שעולים בנו ברגעי הלבד.
  • להכיר ולדייק את התחושות שהגוף שלנו חש באותם רגעים.
  • לזהות את התחושות האלו בזמן אמת.
  • לעצור הכל ולקחת פסק זמן.
  • לקבל את ההחלטה הנכונה.
אין לי ספק שבמציאות קשה מאוד ליישם את הדברים אולם עדיין אני ממליץ לנסות את הדרך הזו, דרך שאם נתמיד בה נצליח לבנות בחיינו מציאות שונה ונכונה לנו, מציאות שתשקף חופש מהלבד, מציאות שהולמת את הרצונות שלנו.

ככל שנאפשר לעצמנו לעצור ברגע הנכון כך נשמור על עצמנו מעצמנו, כך נתנהל ממקום שנכון לנו ונעשה את הפעולות שאכן הולמות את מי שאנחנו, את הרצונות שלנו, הערכים שלנו ואת כל מה שחשוב לנו.

בהצלחה!



לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי


                                   


יום שבת, 10 באוגוסט 2013

להרגיש לבד, להכיר את הלבד ולהתמודד איתו




לבד...
 
החיים שלנו יכולים להיות מאוד עמוסים ומלאים, במשפחה, בזוגיות, בבית, בעבודה, בסידורים, בתחביבים ובהמון המון חוויות. ועדיין, בתוך כל זה  אנחנו יכולים למצוא את עצמנו לבד.

הלבד זו הרגשה קשה, הרגשה שמלווה במחשבות שליליות והיא עולה כשאנחנו מרגישים שמשהו חסר בחיים שלנו, שמשהו לא באמת נמצא, שבכל מה שיש עדיין יש חלק שחסר, חלק לא שלם.

כאשר מרגיש לנו שהחיים שלנו מלאים לכאורה בטוב, יש זוגיות ואהבה, יש ילדים שממלאים אותנו באושר גדול, פרנסה יש בשפע, החברים הטובים מקיפים אותנו והמרחב האנושי שסביבנו מגוון ועשיר מאוד לא ברור לנו מה בעצם חסר בחיים שלנו, מה זו ההרגשה הזו שאנחנו מרגישים ומה היא אומרת לנו.

לרובנו יש קושי גדול באמת להבין את ההרגשה הזו והקושי הזה קשור לתחושות שעולות בגוף שלנו, כן, לתחושות הפיזיות שמתלוות להרגשה הזו.

כמה שזה מוזר, למרות שלעיתים התחושות הן קשות, מציקות ואולי אפילו מכאיבות אנחנו לא מספיק ערים אליהן, לא באמת יכולים לשים את האצבע ולהגיד מה אנחנו באמת חשים וכאן בעצם טמון הקושי הגדול וכאן גם נמצאות התשובות.

ללבד יש ביטוי פיזי, אצל כל אחד ואחת מאיתנו הביטוי של הלבד הוא שונה, זה יכול להיות דופק מהיר או נשימה קצרה, זה יכול להיות כאב חד בראש, כיווץ בצוואר, כאב חזק בבטן התחתונה, לחץ בחזה ועוד.

כדי להכיר את הלבד שלנו, כדי להבין מה בעצם אנחנו חווים, מה אנחנו מרגישים ומה עומד מאחורי ההרגשה הזו עלינו לפגוש קודם כל את התחושות שמתלוות אליה, להכיר אותן והכי חשוב, להיות איתן, לתת להן מקום ולחוות אותן, למרות ועם כל הקושי.


כוחן של התחושות האלו הוא אדיר ומסוגל להסיט אותנו ממה שנכון לנו.

איך?

כשלא טוב לנו בגוף, כשעולות בנו תחושות לא נעימות, מטרידות ומציקות אנחנו מגיבים, התודעה שלנו מחפשת את הדרך הקצרה ביותר להשיב לנו את הרגשה הנוחות ואת התחושה הפיזית שאין בה דבר מציק או כואב.

ואז אנחנו עוברים לעשייה, ל- Doing.

העשייה משחררת אותנו מהתחושות הללו אך בה בעת עשויה להוביל אותנו למקומות שאנחנו לא באמת רוצים, מקומות שבהם אנחנו מוותרים על ההתמודדות עם מה שחסר לנו בחיים.

לכן, כדי להבין את הלבד שלנו, עלינו להכיר את התחושות שעולות ביחד איתו, לשהות איתן ולא לתת לתודעה להגיב, להרחיק ולהביא אותנו למקום אחר ומהר.

אז מה אני אומר בעצם?

מידת ההצלחה שלנו להכיר את התחושות היא גם מידת ההצלחה שלנו להכיר את הלבד, להכיר אותו היטב, להבין מה הוא אומר ומתוך כך בסופו של דבר להתמודד איתו.

ככל שנשהה עם התחושות ונחווה את הכאבים באשר הם עד שהם חולפים כך נפתח עבור עצמנו דרך חדשה להבין מה חסר בחיים שלנו, עם מה אנחנו לא מתמודדים, נכיר את הלבד ונתמודד איתו.


לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי


                                   

יום שבת, 29 ביוני 2013

איך אני שיניתי את חיי...



כאב חד מפלח את הכתף הימנית שלי, כאילו סכין קצבים משוננת ננעצת בי לכל אורכה, כאב שמוכר לי היטב כבר שמונה שנים, מאז אותה שנייה מקוללת של חוסר תשומת לב כשצעד קטן ולא נכון שלי הפך להחלקה במורד גרם ארוך של מדרגות באתר בנייה אותו ניהלתי והסתיים בחבטה קשה מאוד בראש ובצוואר.

חזרתי לעבודה אבל הכאבים לא נתנו לי מנוח, לא ישנתי בלילות ולאחר כמה ימים הגעתי לרופא מומחה שקבע, ניתוח. אותו ניתוח שדחיתי כבר כמעט תשע שנים הפך עתה לבלתי נמנע.

חזרתי מהרופא, לא בזבזתי זמן וניגשתי לבעלי החברה כדי לעדכן אותו במצב. 

"ניתוח" הוא חזר על דברי, הביט בי ממושכות ואמר לי בחדות, "דן, זה לא מתאים לי שלא תהיה כאן שלושה חודשים, אין לי ברירה אלא לפטר אותך"

פטיש מאה ק"ג הונחת על ראשי, לא ידעתי איך לעכל את דבריו, "מה יהיה"... רצו המחשבות בראשי, "איך אדאג לארבעת ילדיי?", "איך אשלם את כל החשבונות?"...

עוד שבועיים או שלושה חלפו ובראשון לינואר 2009 פוטרתי מעבודתי, החיים נראו אז אפורים וטפלים, הרגשתי בבדידות איומה, המחשבות הציפו אותי, הלכתי לאיבוד, לא מצאתי את עצמי.

ואז, קרה דבר מפתיע, ככל שחלפו הימים והתקרב מועד הניתוח כך הלכו הכאבים ופחתו, אני זוכר את הביקור האחרון שלי אצל הרופא המנתח, "הכאבים חלפו" אמרתי לו, ,אולי אפשר לוותר על זה"? 

הניתוח עבר בשלום, חזרתי הביתה ולא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי, מצאתי את עצמי יושב במרפסת, מהרהר, חושב, מנסה להבין את עצמי, מנסה למצוא תשובות לכל מיני שאלות שהתחילו לעלות בתוכי. נכון , אין לי עבודה אבל גם אין לי חשק לחפש עבודה. 

היום, במבט לאחור אני מבין שבימים האלו הונחה התשתית לשינוי בחיי, חודשיים אחר כך הכרתי את טובי, בת זוגי בארבע השנים האחרונות,  אישה נדירה ויוצאת דופן שפתחה בפני פתח מפתיע לעולם אחר ולא מוכר, העולם הפנימי שלי.



השינוי בחיי הגיע בעקבות הבחירה שלי לעבור דרך הפתח הלא מוכר, בחרתי להבין איך הגעתי לאן שהגעתי, מה בכלל היו הרצונות שלי ומה היו ההחלטות שקיבלתי, איך זה שרציתי כל כך הרבה דברים בחיי ובסוף הגעתי למקומות אחרים לגמרי, מה השתבש בדרך.

ככל שחלפו הימים הבנתי שכדי שכל זה ישתנה, כדי שסוף סוף החיים שלי יתחילו להראות כפי שאני רוצה באמת אין לי מנוס אלא לקחת אחריות על חיי, לא לטאטא יותר דברים, לא לוותר לעצמי על מה שנוח, לא להתחמק מלתת תשובות לשאלות הכי קשות.

בין לבין הבנתי שבמשך חודשים הגוף שלי ניסה להגיד לי משהו ואני התעלמתי, והכאבים הלכו והתגברו רק כדי שלא תהיה לי ברירה אלא לצאת ממקום עבודה ששנאתי, שסבלתי בו, שמאוד לא התאים לי. 

הבנתי שהכתובת הייתה על הקיר כבר מזמן ואני פשוט בחרתי להתעלם ממנה.

אז מה אני עשיתי כדי לשנות את חיי?

קיבלתי החלטה חשובה ובלתי מתפשרת לקחת אחריות מלאה על החיים שלי, לברר מה אני רוצה באמת, מה חשוב לי, לאן אני רוצה ללכת, מה אני רוצה להשיג, מה מעניין אותי, במה אני מאמין....כל התשובות הובילו אותי למקום בו אני נמצא היום, מקום שיש בו המון טוב, יש בו אושר ויש בו שמחה ובעיקר יש בו הרגשה של שלמות פנימית וידיעה אחת חשובה, הידיעה שמציאות החיים שלי תלויה רק בי.

אז היום אני מאמן ומוביל אנשים ועסקים לשינוי, אני מאמין ויודע שמה שעבד, עובד ויעבוד בשבילי עובד ויעבוד בשביל כולם, והכל מתחיל ממידת האחריות שאנחנו בוחרים לקחת על חיינו.

לא צריך ללכת רחוק כי התשובות והדרך נמצאים בידי כל אחד מאיתנו, להתאמן, זו יכולה להיות הבחירה הנכונה והמדויקת של לקיחת אחריות בחירה שהמשמעות שלה היא לעשות שינוי בחייך.




דן כהן 2C2B
לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי