כי לגירושים יש שני צדדים...

יוצאת מהרבנות, נושמת לרווחה, עברתי את זה בשלום, הסתכלתי לו ישר בלבן של העיניים, עשיתי מה שעשיתי, מרוב התרגשות יש לי בלאק אאוט, לא זוכרת כלום. הלב מפרפר בהתרגשות, תם הטקס את מהרהרת לעצמך ומשהו בך מתמלא בהרגשה חדשה ולא מוכרת.

יוצא מהרבנות, עצבני, כועס בקושי נושם, איך היא תמרנה אותי למצב הזה, מהרהר, בכלל לא התכוונתי להגיע לכאן, אין לי אוויר, הרגע הזה שעמדתי מולה אוףףףףף איך הגענו לזה. נפרד מעורך הדין ופוסע לבדך לחניון.

ברגעים האלו יש משהו משכר ומשקר באוויר, תחושת החופש שחולפת בתוכנו ברגע שאחרי, האופוריה, המשקל המעיק שישב על הכתפיים ונעלם העולם נראה ורוד אבל כבר בדרך הביתה הורוד הזה מתחיל לדהות.

ברגעים האלו משהו מוזר משתלט עליך, בלבול, אנחת רווחה, בראש מהדהד שקט רועש כזה, המשקל שהיה על הכתפיים מתחלף במשקל אחר כבד יותר, מעיק הרבה יותר. בא לך כוס בירה ככה על הים ולעצור את הכל לכמה רגעים, להבין, לעכל.

כי בישראל כמו בישראל המציאות לא מחכה לשום דבר, הילדים, החשבונות, הבית, העבודה, הם כולם מתנפלים עלייך, דורשים את תשומת ליבך. רגע רגע את מהרהרת מה בוער רק לפני שעה התגרשתי ולוקחת לעצמך ערב עם החברות או סופ"ש מפנק כדי לחגוג את החופש של חייך.

כי בישראל רק כמו בישראל כולם אומרים שהכל יהיה בסדר ושום דבר לא בסדר, לשכור דירה, לחזור להורים, המזונות שנפלו עלייך, העבודה שאתה מת להחליף, האוטו שחייב טיפול, רגע רגע חולפת לך מחשבה מהירה, מה בוער רק לפני שעה התגרשתי ולוקח לעצמך ערב של אלכוהול עם החבר'ה או סופ"ש מפנק באילת כדי לחגוג את מה?

החיים שלפני הרגע הזה והחיים שאחריו אינם אותם חיים שהיו מוכרים לך ולא יעזור כלום, צריך לחשב מסלול מחדש. נכון שהיו לכם מריבות ובעיות, נכון שהוא שיגע אותך, לא מספיק רגיש ולא מקשיב, לא איכפתי ולא מתעניין, נכון שלא עזר מספיק בבית ונכון ונכון אבל מהיום גם אין על מי לצעוק ועם מי לריב, אין את מי להאשים, ואין מי שפה ושם כן עושה קניות או מקפיץ את הילד לחוג, כי הוא, הוא לא נמצא בכלל.

החיים שלפני הרגע ההזוי הזה ברבנות והחיים החדשים שלך הם ממש לא אותם החיים, תרצה או לא תהיה חייב לעשות ריסטרט ולהתחיל מחדש. נכון שהיא כל הזמן באה בטענות, התלוננה, צעקה, כן והסקס לא היה משהו, אף פעם לא היתה מרוצה משום דבר אבל מהיום גם אין עם מי לריב, אין על מי לצעוק, אין את מי לפייס בפרחים או בערב רומנטי ואין, אין את הילדים שמעירים אותך בבוקר, אין את הרביצה שלכם בסלון עם פופקורן וסרט טוב, אין את המריבות שנגמרו בסקס סוער.

כן, אולי הוא ייקח את הילדים בשלישי למשחקיה ולפיצה, אולי הם הולכים לסרט ואולי הם ישנים אצלו בשבת אבל תכל'ס, מהיום את לבד במערכה הזו שנקראת חיים, לבד עם עצמך, לבד עם הילדים, הבית, העבודה, הסופר, הבישולים, הקניות, הבנק, ההוצאות, שכר הדירה, המשכנתא ו....אוף חתיכת רשימה הא והיא הרבה יותר מאיימת כשאת מתמודדת איתה לבד, והלבד הוא קשה, קשה מאוד ויכול להיות מפחיד ומשתק.

כן, אולי היא תסכים שתיקח את הילדים בחמישי למשחק של מכבי, אולי בשבת היא תשתכנע שישארו עד ראשון בבוקר, אולי, אבל מהיום אחי אתה לבד, אתה והחיים שלך, בלי ריח הבישולים שלה שתמיד אהבה, בדירה קטנה, עם מקרר ריק, חברים שלא מבינים מה אתה עובר, הוצאות, מזונות, בנק, משכנתא, עורכי דין....אוף רשימה ארוכה וכמה שאתה מחזיק מעצמך, קטן עליי, כל העסק הזה כבד עלייך ומפחיד במיוחד כשאתה לבד שם, והלבד קשה, קשה מאוד ויכול להיות לפעמים משתק.

מסיימת מקלחת מהירה ונכנסת למיטה, מתה כבר לעצום את העיניים ולתת לגוף שלך קצת מנוחה, בטח הוא חוגג עכשיו, אני נשארתי עם כל החרא של החיים והוא עושה חיים, בטח יוצא ומבלה, אין לו שום דאגות על הראש, אני זו שצריכה להעיר בבוקר את הילדים, אני זו שאין לה זמן לעצמי, אני בברדק והוא בכיף שלו, לא פיר את חוזרת ואומרת לעצמך ושוקעת בשינה לא שינה.

מסיים מקלחת מהירה ונכנס למיטה המקומטת, מת לעצום את העיניים מהיום הארוך הזה, בטח היא מבלה היום, מכירה גברים, מפלרטטת, עושה מה שבראש שלה, ואני נשארתי עם כל החרא הזה, אני זה שצריך לעבוד בשתי עבודות כדי לעמוד בכל ההוצאות המטורפות האלו, אני זה שזוחל למיטה באפיסת כוחות, אני בדאון של החיים והיא מה איכפת לה, לא פיר אתה חוזר ואומר לעצמך ושוקע בשינה לא שינה.

כי לגירושים יש שני צדדים...

דן כהן - מאמן אישי  2C2B

גרוש, אפשר לחייך?

אני הייתי בסרט הרע הזה, בוקר אחד החיים התהפכו לי, המוכר לי הפך לזר, הידוע ללא נודע, המובן מאליו לבלתי מושג, כאוס אחד גדול. הסתכלתי סביב ולא ידעתי מאין להתחיל, מה נכון, מה חשוב, מה הכרחי, מה אפשר לדחות, איך לפעול, מה לעשות, עם מי להתייעץ....

השאלות הציפו אותי ואני העדפתי לשקוע בתוך עצמי, זה היה קל יותר, פשוט יותר, לדחוק את כל השאלות האלו לאיזו פינה צדדית, לקום בבוקר, החיוך המזויף היה מרוח לי על הפנים, אבל עמוק בפנים הפחד והבלבול אכלו אותי בנגיסות גדולות ומכאיבות.

לי לקח המון זמן להבין, לעכל, לקבל, להסתכל אל החיים בלבן של העיניים, לראות את מה שלא רציתי לראות, להכיל את מה שלעולם לא הקדשתי לו מחשבה. היום אני גרוש ומחייך, אב חד הורי לארבעת ילדיי המקסימים ובזוגיות מאושרת ומלאת אהבה.

רק אתמול או שלשום היית ברבנות, עמדת שם לפני שלושה רבנים מזוקנים, אולי כעוס, אולי מבולבל, אולי שמח שזה נגמר ואולי כי לא היית לך ברירה. עמדת בפעם האחרונה מול אשתך, מול הבנאדם שאולי היה הכי קרוב אליך, היית שותף לפירוק השותפות הקדושה שלכם.

דקלמת את מה שהקריאו לך, ברגע אחד הכל התפרק, המשפחה, הבית, הילדים, החיים שלך נקרעו לשניים. השלם כבר איננו, נמוג, השלם שהיכרת לעולם לא ישוב.יום בהיר אחד הכל משתנה, נכון, הכתובת היתה על הקיר כבר הרבה זמן אבל אם נודה על האמת זה ממש לא משנה, העולם שלך מתהפך, החיים כפי שהיית רגיל אליהם נראים אחרת לגמרי, הבית שהיה שלכם, הבית שהקמתם ביחד התפרק לך בין הידיים, אתה שוכר לך דירה קטנה, מינימליסטית כזו, ופתאום אתה שוב רווק.

המיטה ריקה, הילדים, הם כבר לא סביבך, או אולי רק סביבך, החברים ה״טובים״ שלכם הם כבר לא שלכם, חלקם שלך וחלקם האחר נעלמו, המשפחה לא ממש מבינה, לכולם יש מה להגיד, לייעץ, להמליץ, ההוצאות הולכות וטופחות, השעון מתקתק, החיים ממשיכים, אי אפשר לעשות פוס, אין פסקי זמן.

אולי היית עסוק במלחמה, במאבק, בעורכי הדין, במה היא קבל ומה ישאר לך, במתי הילדים אצלה ומתי אצלך, אולי....ואולי פשוט לא חשבת על שום דבר, לא תיכננת ולא התכוונת זה פשוט קרה ותפס אותך הכי לא מוכן.

איך ממשיכים מכאן?

 אתה בטח די המום מכל מה שקורה, אוקיי מתגרשים זה לא ביג דיל, כולם מתגרשים היום, האמת שאתה מכיר יותר חברים שהתגרשו מכאלו שנשארו נשואים. אבל רגע, זה קורה לך, עכשיו. זה לא החבר ההוא שלפני חודש ישבתם ביחד ונתת לו עצות ורעיונות מה לעשות. עכשיו זה אתה ורק אתה.

אפשר להתגלגל, לחשוב שהכל יסתדר, להאמין שאיך שהוא תמצא את מקומך, שהחיים ימשכו בדיוק כמו...כמו מה?

 שאלות רבות יציפו אותך, בית, ילדים, כסף, עבודה, חברים, זוגיות?! אולי בסדר הזה ואולי בסדר אחר, אבל יציפו.

אולי רצית להתגרש, ואולי זה בכלל היה הרצון שלה ואתה רק נגררת לזה בלית ברירה. האמת שזה לא ממש משנה. אתה כאן, ביום שאחרי וזה הדבר היחיד שאתה חייב להיות מפוקס עליו. 

עכשיו זה הזמן לעצור ולהבין שכל מה שהיה עד עכשיו לא יהיה, שהחיים שלך עברו פירמוט, ההארד דיסק נמחק ובעצם עליך לחשב מסלול מחדש וככל שתקדים כך החיים שלך יעלו על מסלולם החדש מהר יותר.