‏הצגת רשומות עם תוויות עסק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עסק. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 18 בפברואר 2017

נטוורקינג למתקדמים

לפני אולי שני עשורי שנים הגיע לארץ טרנד חדש, סוף סוף אמריקה נחתה אצלנו. אם עד עכשיו נאלצו אנשים לעשות מנוי לחדר כושר, לקום בבוקר וללכת בצעד כושל להליכה או לריצת הבוקר, מעתה פלא פלאים, מכשיר הליכה וגם ריצה יעשה עבורנו את העבודה, או ככה לפחות חשבו רבים.
המכשירים הללו נמכרו כמו לחמניות חמות ביום חורף קר, ומהפכת הכושר הביתי יצאה לדרך.
כמעט....


הימים חלפו להם ואט אט התברר שהמכשירים הנפלאים הללו, או ה Treadmills בשמם המקורי, הפכו במקומותינו לקולבי הבגדים היקרים בהיסטוריה. ללכת לא הלכו עליהם, אבל בתור מתלי בגדים הם עשו עבודה נהדרת. וכך מצאו רבים את עצמם עם קולב יקר וגדול מימדים בלב הסלון או באמצע חדר השינה תוהים איך זה בדיוק קרה....

אז מה לנטוורקינג ולקולבים היקרים בהיסטוריה?

נטוורקינג עסקי לפי הגדרת הויקיפדיה הינו רִשּׁוּת עסקי (נטוורקינג) הוא גישה שיווקית העושה שימוש במפגשים חברתיים של אנשי עסקים ובעלי עסקים מרקעים שונים, למטרת יצירת רשתות חברתיות העשויות להוביל לשיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות.

מסתבר שבעלי עסקים רבים שרצו לשווק את העסק שלהם בחרו להצטרף לארגון נטוורקינג, הם שמעו על נטוורקינג, קראו על נטוורקינג ובחרו בו ככלי משמעותי לשיווק וקידום העסק שלהם.

הנטוורקינג, בהיותו כלי שיווק יעיל וזול יחסית הופך עבור רבים לכלי שיווק יקר ולא אפקטיבי.

למה?
בדיוק כמו הטריידמילס שהגיעו לארץ בסערה והפכו לעוד מקום נוח להערים עליו בגדים בסוף היום או בדרך בין מכונת הכביסה לארון כך הנטוורקינג הופך לעיתים למקום מפגש חברתי כשבדרך הוא מאבד את ייעודו המקורי.
בעלי עסקים לא פועלים ולא מפעילים נכון את הכלי שרכשו, הפעולות שלהם הן מקריות, מאוד לא מדוייקות ונטולות לעיתים תכנון או מחשבה מעמיקה.

כדי שזה לא יקרה לכם, כדי שתפעילו את כלי השיווק הנהדר הזה באופן יעיל ותהנו מיכולותיו הרבות הכנתי כמה טיפים שקל מאוד ליישם:

  • לפני שאתם יוצאים לדרך בדקו היטב את הארגון אליו אתם מצטרפים, בקרו בשתי קבוצות שונות לפחות, שוחחו עם כמה חברים בארגון ובקרו באתר האינטרנט שלו, אספו את המידע הרב ושאלו את עצמכם "האם זה מתאים לי"?
  • בדקו מהן האלטרנטיבות לארגון שבו ביקרתם, איך פועלים ארגונים אחרים, מה מספרים חברים בארגונים אחרים ובחנו את המידע הזה מול המידע שכבר יש ברשותכם.
  • דגשים לאיסוף המידע - כמות החברים בארגון, מספר הקבוצות, פריסת הקבוצות, שעות המפגש, עלות דמי החבר, מבנה האתר של הארגון, עדויות אישיות, מידע מהרשת.
  • אספתם מידע עכשיו אתם יכולים לקבל החלטה - בחרו בארגון שמתאים לכם ולכם בלבד. לכל ארגון יש את האופי שלו, דרך ההתנהלות היא דומה אבל עדיין שונה, כללי ההתנהלות שונים. שימו לב שאינכם מקבלים החלטה מבלי שבחנתם את כל המידע שאספתם. קחו החלטה בזמן שמתאים לכם ולכם בלבד.
  • לחברות בארגון נטוורקינג משמעויות רבות - חברות בקבוצה, ביקור בקבוצות, הצגה עצמית, חומר שיווקי, מפגשים אישיים עם חברי הארגון, בניית מיני סייט באתר הארגון, פעילות בדף הפייסבוק שלו, קבלת תפקיד בקבוצה ועוד. בהקשר הזה אני ממליץ למצוא את תקנון הארגון ולקרוא אותו עוד בטרם קיבלתם החלטה.
  • ברגע שהחלטתם להצטרף לארגון נטוורקינג עליכם להחליט איך אתם הולכים להשתמש בכלי השיווק החדש שלכם, והכוונה היא:
    • כיצד אתם רוצים להציג את עצמכם בפני חברי הארגון בעת המפגשים - לשם כך קראו את המאמר שלי "הצגה עצמית"
    • בנו לעצמכם תכנית פעילות שנתית וקבלו החלטה:
      • האם יש לכם חומר שיווקי בסיסי כמו כרטיס ביקור עסקי, פלייר המתאר מה אתם עושים ועוד - להגיע למפגש נטוורקינג ללא כרטיס ביקור זה כמעט כמו לא להגיע, כרטיס הביקור משלים את התמונה עלינו ועל העסק שלנו.
      • לתדירות שבה תבקרו בקבוצות אחרות של הארגון יש משמעות גדולה - נכון, על כל אחד לבדוק ולהחליט מהי התדירות שמתאימה לו, אך מנגד חשוב להבין שרק ביקורים תדירים מייצרים היכרות מעמיקה עם חברי ארגון מקבוצות אחרות.
      • תכננו באלו קבוצות תבקרו ובאלו קבוצות לא תבקרו - גם בהקשר הזה על כל אחד לקבל את ההחלטה שמתאימה לו ולא לקבל החלטה על סמך פעילות של חבר אחר שיש לו עסק אחר ומסגרת זמן אחרת. לקבוצות יש פריסה גאוגרפית רחבה, הביקורים בקבוצות דורשים זמן רב לא רק למפגש אלא גם להגעה וחזרה ממנו.
      • למפגשים האישיים עם חברי ארגון יש משקל רב על איכות הפעילות שלכם בנטוורקינג. במפגשים אישיים אתם יוצרים היכרות איכותית ומעמיקה עם בעל עסק אחר, להיכרות הזו משקל רב בכך שאותו בעל עסק יכול להמליץ עליכם בפני לקוחות פוטנציאליים בעתיד. לכן, עליכם לקבל החלטה נבונה, להקדיש זמן למפגשים הללו ולהחליט באיזו תדירות תקיימו את הפגישות האישיות במהלך השבוע / חודש / שנה.
    • דאגו להיות פעילים בדף הפייסבוק של ארגון הנטוורקינג שבו אתם פעילים (במידה ויש דף כזה) - העלו סטטוסים, שתפו, הגיבו ועשו לייק לסטטוסים של אחרים.
    • במידה והארגון מציע לכם אפשרות לבניית מיני סייט או כרטיס עסקי באתר שלו - דאגו לבנות אותו באופן מיטבי כך שיציג אתכם ואת העסק שלכם באופן הטוב ביותר.
    • אני ממליץ לקבל עליכם תפקיד כלשהו במסגרת הקבוצה - כך תרגישו יותר שייכים לפעילות השוטפת ותקבלו "זמן אוויר" נוסף מול שאר החברים.
    • ישנם ארגונים שבהם ניתנת לכם אפשרות להציג את העסק שלכם באופן נרחב יותר במסגרת מיני הרצאה, הצגה עצמית מורחבת, 10 דקות או העשרה עסקית. חשוב מאוד לקחת חלק בפעילות שכזו, זו הזדמנות נהדרת להציג את עצמכם ואת העסק שלכם באופן נרחב לפני חברי הארגון. חשוב להשקיע זמן ולבנות נכון את ההצגה הזו, ניתן להתייעץ עם חברים אחרים בקבוצה או בארגון, ישנם ארגונים שמספקים הדרכה בעניין. אל תזלזלו בהזדמנות הזו ועשו בה שימוש.
במאמר הבא ארחיב בעניין הדרך הנכונה לנהל פגישה אישית עם בעל עסק שהוא חבר בארגון.

תצליחו!

דן כהן - מאמן אישי ומנטור עסקי








יום ראשון, 31 בינואר 2016

נטוורקינג והצגה עצמית

הצגה עצמית היא כרטיס הביקור האמיתי שלנו, חלקה קשור לדרך שבה אנחנו מציגים את עצמנו בשיחה וחלקה קשור למכלול של גורמים שפועלים כאלמנט משלים וחשוב בהצגה העצמית.

לא רק בנטוורקינג...
בכל אינטראקציה שאנחנו נמצאים בה כבעלי עסקים מתקיים אלמנט של הצגה עצמית, במפגש עם לקוח פוטנציאלי, בכנס מקצועי, במפגש חברתי, בפגישה אקראית, בשיחת טלפון, בעת ביקור באתר שלנו או בדף הפייסבוק ועוד ועוד.

לעיתים האלמנט הזה נמצא בדיבור ישיר ולעיתים לא. כך או כך, הרושם שאנחנו משאירים על אנשים אחרים, בין אם הם לקוחות ובין אם הם בעלי עסקים אחרים מורכב ממכלול של גורמים שיוצרים את המראה שלי. 

במכלול הגורמים האלו נכללים הדיבור, שפת גוף, ההופעה, הלבוש, מידת הקשבה, הבהירות, הדיוק, טון הדיבור, הסבלנות, אסטתיות המשרד, נראות האתר שלנו, איך מוצג דף הפייסבוק, הפוסטים שאנחנו מעלים ועוד ועוד.

לכל אחד מהנושאים הללו ישנה חשיבות ובסופו של יום כולם ביחד מהווים כמקשה אחת את הדמות שאותה אנחנו רוצים או שואפים להציג כלפי חוץ. אני רואה חשיבות רבה להתייחס לכל אחד מהם ובהרחבה ובכך אעסוק במאמר אחר.

מכל מקום, להציג את עצמי זה להיות ממוקד וקשוב למי שנמצא מולי, לשאול שאלות, להתעניין, להבין ולהכיר באופן שיקל עליי ויאפשר לי להציג את עצמי בדיוק כפי שהייתי רוצה, במינונים הנכונים ובדגשים שחשובים לי. להביא את עצמי בשפה של מי שיושב מולי, להביא משהו אישי מעצמי, משהו שמתחבר לעיסוק שלי ושמאפשר לבן שיחתי להתחבר לעיסוק שלי דרכי, דרך מי שאני ולא דרך המקצוע שלי.

בהקשר זה חשוב להדגיש, רבים מבעלי העסקים מפספסים את ההזדמנות שניתנת להם להציג את עצמם, נכון, הם מדברים על העסק שלהם אבל עושים זאת באופן לקוני, יבש הייתי אומר, ולעיתים באופן שעלול לגרום לבני השיחה שלנו להשתעמם, לא להקשיב וחלילה לגרום לריחוק ודחיה.


                                 
יש מי שמגדיר באופן מוחלט מהם הכללים המדוייקים לניהול הצגה עצמית אני מעדיף לומר שמתן התייחסות ותשומת לב לנקודות הללו מקל עלינו, מאפשר לנו ליצור תדמית כוללת שתואמת את מי שאנחנו והכי חשוב מאפשר לנו להצליח להעביר את עצמנו באופן אופטימלי לצד השני כך שנשאר אצלו בראש ועם רושם חיובי.


אני פוגש בעלי עסקים שמנסים בכוח להציג את עצמם בדרך מסויימת, כי ככה אמרו להם פעם או כי הם מאמינים שבאופן הזה יראו הכי טוב. הייתי אומר שלפעמים זה מרגיש לי כאילו הם מציגים, מנסים להיות מי שהם לא.

האמור מתייחס לכל מה שנאמר באופן ישיר או עקיף, לכל מה שמייצג אותנו אם זה אנחנו או כל דבר אחר.

שלא יהיו אי הבנות, כולנו שמים לב להתנהלות שאינה אותנטית וכשמישהו משחק מולנו אנחנו מרגישים בזאת די מהר, לעיתים באופן מודע ולעיתים לא אבל דבר אחד בטוח, הצגה או משחק לא מקרבים אותנו אלא להיפך מרחיקים.

אם ניקח לתשומת ליבנו את הדברים הללו נוכל גם להימנע מהצורך לתכנן מראש על מה לדבר ואיך לדבר, יהיה לנו יותר קל להיות בדיוק מי שאנחנו, להביא את עצמנו באופן הכי ברור והכי נקי. 

בהצלחה!!!

דן כהן - מאמן אישי ומנטור עסקי








יום ראשון, 24 בינואר 2016

האם כלבים אוהבים מחברות ואיך זה קשור לעסק שלך?

למעלה מ-7 שנים אני מלווה בעלי עסקים,  שנים שבהן פגשתי מאות בעלי עסקים שונים ומגוונים, עורכי דין, אדריכלים, בעלות בוטיקים, מדריכות כושר ופילאטיס, בעלי מוסך, שרברבים, קבלני שיפוצים, מהנדסי בניין, מסעדנים, מטפלים, מאמנים ועוד ועוד.

אם אני נדרש לסוגיה המשמעותית ביותר, לנקודה שתמיד הנחתי על שולחן העבודה בתהליך הליווי הרי שהיא עוסקת במידת ההשפעה של בעלי העסק על התוצאות העיסקיות.




האמת שכבר מילדות התרגלנו להטיל את האחריות לכישלונות ולטעויות שלנו על אנשים או על כוחות שאינם קשורים אלינו, בכיתה א' או אולי זה היה בכיתה ב' נכנס מאיר לכיתה באיחור, המורה נעצה בו עיניים של "מה זה האיחור הזה" והוא בלי למצמץ ענה "גנבו לנו את האוטו". מאיר שגר 5 דקות מבית ספר ולאבא שלו בכלל היה קטנוע.... וכמובן שהתירוצים הנפוצים "הכלב אכל לי את המחברת", "סבתא חולה", "נולד לי אח" נשמעו בכיתה לפחות אחת לשבוע. כן מסתבר שבשנות ה-70 כלבים אהבו אז מחברות, מאוד,  ואחים, הם נולדו כמעט כל שבוע....

לצערי בעלי עסקים רבים נוטים לחפש ולהטיל את האשם על מצב העסק שלהם בכל מה שלא קשור אליהם, בתחרות, במזג האוויר, במצב הכלכלי, בזמינות מקומות חניה ובעצם במה לא. ואותי זה תמיד מחזיר למאיר ולאוטו ש(לא) גנבו לאבא שלו.

האמת שזה מאוד נוח להטיל את האשם על כוחות שאינם קשורים אלינו ולו מן הטעם הפשוט שאין לנו יכולת להשפיע על אותם הכוחות או במילים אחרות עבורנו הם חלק מהמציאות שפשוט מתרחשת סביבנו ואין לנו כל השפעה עליה.

אם אין לנו השפעה על מה שקורה אנחנו חסרי אונים, ובעיקר לא אחראים למה שקורה.

גם אם ניקח את הדוגמא הכי בנאלית של בעל עסק שמאחר לפגישה ותולה את האשם בפקקי תנועה לא צפויים שהיו בדרך הרי שגם באירוע שכזה אי אפשר להתעלם ממידת האחריות האישית של המאחר. 

אבא שלי עליו השלום שהיה "יקה" בכל רמ"ח אבריו, עבד כיועץ כלכלי והיה נוסע מידי יום לביקורים ולפגישות במפעלים ועסקים בכל רחבי הארץ.  באותם הימים מערכת הכבישים היתה הרבה פחות מפותחת מהיום, כלי הרכב היו פחות נוחים ואמינים ועל ווייז אין בכלל מה לדבר. למרות זאת, לעולם לא איחר לפגישה, גם אם היה צריך לצאת בשש בבוקר כדי להגיע לכרמיאל בשעה תשע. ותאמינו לי שהיו גשמים, כן, היו פקקים וגם תאונות לא צפויות....אבל הוא דאג תמיד לקחת מרווח בטחון מספיק כדי להגיע לפגישה המיועדת חמש דקות לפני הזמן שנקבע. 

כי מי שמאחר תמיד, נוח לו להאשים את כל העולם, את הפקקים, את מזג האוויר ואשתו בעיקר כדי לא לקחת אחריות על עצמו, כך באיחורים וכך בכלל ובהתנהלות העסקית.

לסיכום, הצעד הראשון לשינוי בכל מה שקשור לעסק שלך, בעיות, תקלות, הגדלת נפח עבודה, תקיעות, הכנסות לא מספקות ועוד שאר מריעין בישין, הצעד הזה הוא שלך, צעד שמחייב אותך לקחת אחריות על עצמך, על ההחלטות והבחירות שאתה לקוח, על ההתנהלות שלך ביום יום, על מידת ההשקעה ומידת העקביות שלך, על מי שאתה בעסק, צעד ראשון אבל כל כך משמעותי.

תזכרו, כלבים לא ממש אוהבים מחברות....





יום שישי, 1 באוגוסט 2014

איך לתת דוגמא אישית - וידאוטיפ מס' 9

החיים מזמנים לנו הרבה מאוד רגעים שאנחנו לא ממש מבינים, לא מבינים למה זה לא עובד לנו, לא מבינים למה לא מקשיבים לנו, מתעצבנים וחושבים שעושים לנו דוקא...

בלי לשים לב אנחנו הופכים את מציאות החיים שלנו לפעמים לבלתי אפשרית, בבית או בעבודה, בעסק או עם חברים.

זה מתסכל, זה מעצבן, זה מכעיס וזה ניתן לשינוי...




דן כהן - מאמן אישי ועסקי


ועכשיו גם ביוטיוב:


ערוץ היוטיוב שלי
                                                         



לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי


                                   

יום שישי, 7 בפברואר 2014

וידאוטיפ מס' 2 - איך להעלות את הערך העצמי שלך

סוגיית הערך העצמי מעסיקה רבים מאיתנו, כמה אני מאמין בעצמי, למה באמת אני מסוגל, כמה אני טוב, האם אני שווה הן חלק מהשאלות שרבים שואלים את עצמם.

את הערך העצמי שלנו קשה לשנות בעזרת גורמים חיצוניים היות והוא קשור לתודעה שלנו ולדרך המחשבה שלנו ולא למידת ההשכלה שרכשנו או לתפקיד שאנחנו ממלאים בעבודתנו כמו גם לא להכנסה שלנו או לתנאי החיים שלנו.

אנשים שאינם רואים את הערך העצמי שלהם לא ניתן לאפיין על פי אחד הפרמטרים הללו וגם לא על ידי פרמטרים אחרים. אבל כן אפשר להציע על מכנה משותף שעובר כחוט השני ביניהם....









לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי


                                   

יום שבת, 11 בינואר 2014

על פחד ועל אומץ




כמה שזה קשה, לעיתים מרגיש אף בלתי אפשרי, לעשות שינוי בחיינו, לעצור הכל, לעשות חושבים לקבל החלטות ולצאת לדרך חדשה ולא מוכרת. לפעמים קשה לנו בכלל לראות את עצמנו ולהבין מה לא בסדר, מה בעצם מפריע לנו ואת מה היינו רוצים לשנות. לפעמים, זה מאוד ברור, החיים תקועים, ניסינו הכל ושוב ושוב נתקענו במעלה המדרון התלול, מאבדים אחיזה ולא מוצאים במה להיאחז.

והקושי, הוא בעיקר נובע מחוסר היכולת שלנו לראות את עצמנו, להתבונן היישר לתוך מראת החיים, להכיר את מציאות חיינו כפי שהיא ובאמת להבין מה היא מספרת לנו ומה היא מלמדת אותנו.



ולמה אומץ?
לצאת מכל מה שמוכר לנו וידוע , ממסלול החיים שלנו, מההרגלים, ממה שיש וממה שאין, ומעל לכל להושיט יד ולבקש עזרה, זה קשה, קשה מאוד, מהלך שדורש מאיתנו תעצומות נפש גדולות, כוח ובעיקר המון המון אומץ.

עברתי הרבה בחיי, חוויתי נקודות שפל ותהומות עמוקים, היו ימים שהחיים נראו לי טפלים וחסרי טעם, תקווה לא הייתה שם אלא ייאוש. כן, הבנתי שמשהו חייב להשתנות, כן ראיתי שהחיים הולכים ולוקחים אותי למקומות כואבים, ראיתי אבל הייתי משותק. 

וכך, אני מביט בסרט חיי אפשר לומר שבפחד גדול ואפילו באימה, רואה את החיים חולפים לנגד עיניי ומתקשה בכלל לראות איזה שהוא אופק של תקווה, ודרך הערפל הכבד והאפל שחולף לנגדי כלל אינני מצליח לזהות את מה שמעבר, את מה שכל כך רציתי וחלמתי עליו, את מה שקבור עתה תחת ערימות כבדות של כאב ותסכול.

שנים עברו, והיום אני יודע שבעצם אפילו לא הייתי ממש מודע לפחד, לא בדיוק הבנתי עד כמה אני חרד, השיתוק אחז בי ולא הרפה, ומה שסיפרתי לעצמי היה שזה מה יש, שלו הם החיים, אלו חיי ואלו יהיו חיי.

אני מאמין שיש בנו בכולנו כוחות גדולים שיכולים לקחת אותנו למקומות מדהימים, כוחות, יכולות וכלים שנמצאים בנו "בילט אין", איננו צריכים לקבל אותם ממישהו אלא למצוא אותם בתוך עצמנו, להבין שהם קיימים ועומדים לרשותנו, ושאם נעשה בהם שימוש מושכל ונכון נצליח לקחת ולהוביל את עצמנו לאותם המקומות.

אז מה כן חסר לנו, מה באמת יכול לעזור לנו? 

שאלתי את עצמי מה קרה, איך בכל זאת הצלחתי להעז, מה דחף אותי להתעורר, להבין ולצאת להתמודדות הקשה והמאתגרת ולעלות על דרך חיים חדשה?

אני זכיתי והיה שם אדם אחד שעמד מאחוריי, אדם שהיה איכפת לו ונתן לי את הדחיפה הנכונה ובדיוק בזמן הנכון.

דחיפה קלה של עידוד חיזוק ותמיכה, פוש קטן שהעיר בי את האומץ, שעורר בי את הכוחות שיש בי.

זה נכון שהדרך היא שלנו, לגמרי נכון, את מה שאנחנו לא נעשה עבור עצמנו איש לא יעשה עבורנו או במקומנו, אנחנו אלו שנפשיל שרוולים, נאסוף ונסכל את האבנים אחת אחת ונסלול את דרך החיים שלנו.

אך בא בעת, הצעד הראשון, הצד הקטן הזה שממנו נצא לעוד צעד ולעוד צעד, הצעד הזה הוא בעצם צעד רב מימדים, עצום וגדול, מאיים, ולעיתים אף כלל איננו גלוי לעיניים שלנו. וכדי להושיט רגל קדימה, כדי לצעוד את אותו הצעד הפוש הזה כל כך חשוב, הדחיפה, העידוד, החיזוק והתמיכה הם כל כך חשובים.

אומץ...האומץ לעשות את הדרך הוא האומץ שיש בנו, בכולנו, אין אדם שאין בו את הכוחות והיכולות לשנות את חייו. אך את הטריגר הזה שמצית את להבת האומץ קשה לנו מאוד למצוא בתוך עצמנו, לעיתים הוא כל כך קטן או חלש שאף איננו רואים אותו או בכלל יודעים על קיומו.

את הטריגר הזה, את הפוש הכל כך משמעותי הזה נוכל להעניק לקרובים לנו, לאלו שחשובים ויקרים לנו, לא, לא צריך לדחוף חזק מידי ואף לא ללוות יד ביד לאורך המסע, זה מיותר ואף עלול להיות לרועץ ולא לתועלת, המסע הוא אישי וכולנו מסוגלים לצעוד לאורכו אלא לתת את הדחיפה קלה והראשונית, ללחוץ על הטריגר ולהצית את הלהבה...לדחוף קלות ולשחרר באהבה.

אני מוצא סביבי אנשים רבים, חברים טובים, מכרים ובני משפחה אהובים ובעצם כולנו מכירים אנשים שאותם אנחנו אוהבים, שאיכפת לנו מהם, שהם יקרים וחשובים לנו.

ולאהוב זה לתת, נתינה אמיתית וכנה, זה ככה פשוט. ואם באמת איכפת וחשוב לנו, כל שעלינו לעשות הוא להביט סביבנו, בטוח שנמצא את אותו האחד היקר לנו, את אותה האחת שאנחנו כל כך אוהבים, לתת להם את הפוש הזה, את הדחיפה הקלה שתעורר בהם את האומץ, שתחזק אותם לעשות את הצעד הראשון הזה בדרך חדשה, במסע לשינוי חייהם.




לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי


                                   

יום שבת, 9 בנובמבר 2013

להיות עצמאי - אפשר גם אחרת



מה עלול להפוך את חלום היזמות הפרטית לסיוט אישי, כלכלי ומקצועי? ואיך מתמודדים עם המצב הזה?

מבין כל 10 בתי-עסק קטנים שנפתחים בישראל, רק 2-3 מצליחים לשרוד יותר משנתיים ובשנה האחרונה בלבד נפתחו כ-45  אלף עסקים חדשים כשלעומתם נסגרו 35 אלף אחרים שלא הצליחו להתמודד עם הקשיים הרבים.

מניתוחים שונים מתברר כי ישנן סיבות רבות לסגירתם של עסקים קטנים, חלקן קשורות לניהול כספי, אחרות לבעיות בשיווק ומכירה, להשקעות גבוהות מידי וליציבות הביקוש למוצר או לשרות שאותם העסקים מוכרים.

כל הניתוחים הללו מזניחים גורם אחד מהותי שיש לו השפעה ישירה על התנהלות העסק ועל הצלחתו או אי הצלחתו, הגורם האנושי.


מה בעצם קורה כאן?
האמת שהרבה יותר קל לתלות את האחריות על שלל גורמים אחרים אך התעלמות מהגורם האנושי משולה בעיני להתעלמות מהמציאות ולהטמנת הראש עמוק עמוק בחול או אם תרצו בהריסות אותם העסקים. מדהים שלמרות הנתונים ואולי דווקא בגלל היותם חלקיים ממשיכים מידי שנה יזמים רבים להגשים את חלומם ולהקים עסק עצמאי.

הגורם האנושי אינו קשור למצב השוק, לא לתנאי המימון, גם לא להתנהלות הפיננסית, לתחרות או למצב הביקושים, הגורם האנושי קשור ליזם עצמו, לאדם שמאחורי העסק, לזה שמושך בחוטים ומנסה לנווט את הספינה באוקיינוס הכלכלי הגועש גם ככה.

אחד מלקוחותיי הקים עסק בתחום השיפוצים אחרי שעבד שנים כשכיר בחברת בנייה. הוא רצה להגדיל את הכנסותיו, להיות אדון לעצמו ושלא יהיו לו 'בוסים' על הראש. לצורך הקמת העסק הוציא את כל חסכונותיו רכש ציוד וכלי רכב ושכר עובדים, פרסם את עצמו בעיתונים מקומיים והעבודה התחילה לזרום.

לאחר כמה חודשים התברר לו כי למרות שהוא עמוס בעבודה העסק מפסיד מידי חודש סכומי כסף גדולים וממש לא ברור למה.

הוא פנה ליועץ עסקי שבנה ביחד איתו תכנית עסקית ואף הדריך אותו בניהול העסק. אומנם התהליך שיפר את המצב אך באופן זמני בלבד.

לאחר שעתיים שיחה הבנתי שהאיש אינו יודע לקבל החלטות, אינו יודע לנהל את הזמן שלו ובעיקר טוב מאוד במה שהוא עושה אבל ממש לא טוב בניהול.

ההחלטה להקים עסק לא התאימה למי שהוא, הוא טוב מאוד במה שהוא עושה, מקצוען ממש ודוקא אם היה מתרכז בעבודה בקבלנות משנה או כשכיר היה מצליח הרבה יותר מאשר לנהל עסק משל עצמו.

רבים היזמים שבוחרים להקים עסק שמספר על חלום חיים בה בעת שלעולם לא עצרו לבדוק ולשאול את עצמם האם זהו באמת החלום שלהם, מה משמעות החלום ומה הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי הרצון הכל כך חזק להגשימו.

הרצונות שלנו
מתברר כי חלומות לחוד ומציאות לחוד. אם קצת נוברים בנבכי התודעה לעיתים מתברר כי הקמת עסק והניסיון להגשים חלום אינם עולים בקנה אחד עם הרצונות הטהורים שלנו, רצונות שמשקפים את עצמנו ואינם קשורים לרצונותיהם של אחרים או לאירועים שונים בחיינו.

עוד מתברר כי לעיתים מאחורי החלום עומד רצון אחר לגמרי, רצון להוכיח את עצמנו, רצון להצליח, רצון להראות שאנחנו מבינים, מסוגלים או יודעים ועוד. כל אלו ואחרים הם רצונות שאינם קשורים כלל למהות העסק ובכלל לבחירה להיות עצמאי.

לעיתים אמונות ותפישות עולם שרכשנו במהלך חיינו מובילות אותנו לקבלת ההחלטה הזו, אלו וגם אלו כוחות שאינם מחוברים למציאות ומשקפים את הפרשנות שלנו או פרשנות שעל ברכיה גדלנו לאירועים שונים במהלך חיינו.

כך או כך בהתבוננות חדה מזווית זו אנחנו עלולים לגלות כי דרכנו האמיתית אינה הדרך שבה בחרנו, או לפחות להבין כי מאחורי ההחלטות שלנו נמצאים שיקולים זרים שאין בינם ובין הקמת העסק או ניהולו דבר או חצי דבר.

בעיניי זה המפתח לשינוי, זה המפתח שיאפשר התמודדות נכונה עם הקושי בהקמת עסק ועם הקשיים הרבים בניהולו ובפיתוחו אל מול האתגרים והקשיים הזרועים בדרך.

ככל שנטיב להבין את עצמנו, את הכוחות שמשפעים עלינו בבחירות ובהחלטות שאנחנו עושים, ככל שנדע להכיר מהן האמונות שלנו וכיצד נראות תפישות העולם שלנו כך נוכל לבחור להתנהל אחרת.

אז כשעומדים בפני ההחלטה לפתוח עסק או כשנמצאים בעיצומו של קושי או משבר מעבר לשלל הבדיקות והפעולות שישלפו בזריזות מאמתחת היועצים שווה לעשות עצירה מלאה ולבדוק את עצמנו. ככל שנדחה את הבדיקה הזו כך נעמיק לטבוע בביצה הטובענית ונהפוך את היציאה ממנה לקשה ולעיתים אף לבלתי אפשרית.




לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי


                                   




יום שבת, 5 באוקטובר 2013

ניקוי ראש

ניסיתם פעם לחזור בשישי בצהריים מהסופר עם אלף שקיות מרשרשות ולמצוא בשליף אחד את השוקולד שחלמתם עליו מהבוקר?

נכון זה לא כל כך עובד ככה....

וגם אם אין חשק וממש בא לכם להתמרח על הספה עם השוקולד עדיין נאלץ לעשות קצת סדר בשקיות ולפנות דברים למקרר ולארונות לפני שנמצא אותו....ובדרך כלל (ותודה גדולה למרפי....) בתחתית השקית האחרונה.


בחיים בכלל בדיוק כמו בימי שישי בצהריים, כדי להגיע להחלטות נכונות, כדי להבין מה באמת אנחנו רוצים מעצמנו ומה הצעד המשמעותי הבא צריך לעשות קצת סדר בבלאגן, להזיז ולפנות את המחשבות שאינן רלווטיות.

אז איך עושים את זה, איך מפנים את הררי המחשבות שמעמיסים עלינו ומייצרים רעש רקע בראש וענן כבד של מיסוך שאינם מאפשרים לנו את הדיוק והבהירות שכל כך חשובים כעת?

מצטיידים בעט, מרקר זוהר ובלוק נייר (אפשר אפילו נייר חלק) ו....מתחילים:
  1. תזמון - לקבוע פגישה עם עצמכם, שעה עד שעתיים ולהכניס אותה ליומן בדיוק כמו כל סידור או פגישה אחרת שיש לכם.
  2. שקט, נוחות ופרטיות - חשוב להקדיש לעצמכם מרחב פיזי שקט, נוח ונעים, מרחב שאין בו הפרעות חיצוניות של ילדים, טלפונים או פייסבוק....אם אתם יושבים בבית והילדים או בני הזוג ברקע, כדאי לידע אותם שאתם בפגישה חשובה ולבקש שלא יפריעו אלא במקרי חירום.
  3. לא לשכוח - מראש כדאי לדאוג לקנקן מים ומשהו לנישנוש כדי שלא תצטרכו לקום באמצע הפגישה אלא אולי רק כדי להתפנות.
  4. המשפך - לכתוב באופן אינטואיטיבי את כל מה שעובר לכם בראש עכשיו, הכל, את מה שיוצא ואת מה שעולה, את הכל. לא משנה הסדר וממש אין כל משמעות למה נכתב לפני מה, כדאי רק לכתוב באופן שתוכלו לקרוא אחר כך את מה שכתבתם.
  5. קריאה - סיימתם? וגם אם לא בטוחים אבל מרגישים שמיציתם, הניחו את העט, טלו את הדף או הדפים וקיראו אותם מהתחלה עד הסוף, קריאה איטית ויסודית. 
  6. השלמות - נזכרתם בעוד משהו, מחשבות נוספות עלו עכשיו, זה הזמן להוסיף את כל מה שצץ בראשכם.
  7. סימון - זוכרים את המרקר הזוהר, זה הזמן לעבור שוב על כל מה שכתבתם ולמרקר, לבודד ולסמן באופן ברור את הנושאים עליהם כתבתם, בתוך כל משפט או פיסקה תוכלו לזהות אותו די בקלות.
  8. איסוף - כעת, פתחו דף נקי וחדש, ותוך כדי מעבר על הנושאים שסימנתם רישמו אותם באופן מסודר, אחד אחרי השני.
  9. מדרג - הביטו בנושאים שכתבתם זה עתה, ונסו לדרג אותם בסדר חשיבות עולה, מהנושא השולי ביותר שיקבל את ציון 0 לנושא החשוב ביותר שיקבל את הציון 10.
  10. ציון 10 - הצלחתם לבודד את המחשבות ולדרג אותן.
מכאן ההמשך הרבה יותר קל.

קודם כל תוכלו בקלות לראות שיש מחשבות רבות חסרות תכלית ועניין שמעמיסת לכם על הראש, מחשבות שאולי מיותרות או שאינן רלוונטיות כעת, מחשבות סרק הייתי קורא להן.

ויותר חשוב, כעת יהיה לכם הרבה יותר קל להתמקד במחשבה הכי חשובה וליצור את הבהירות והדיוק לגביה.

בשלב הזה כדאי להמשיך באותה הדרך לקראת קבלת ההחלטה:
  1. הנושא - לכתוב בראש הדף את העניין שעליו אתם רוצים לקבל החלטה, לנסח אותו בקצרה ובאופן ברור.
  2. המהות - על מה בעצם מדובר, מהי משמעות ההחלטה על חייכם. 
  3. היתרונות - אם תקבלו את ההחלטה הזו, כתבו איך לדעתכם היא עשויה להשפיע על החיים שלכם במובן החיובי מכל היבט שרלוונטי להחלטה כמו כסף, זמן, משפחה, איכות חיים וכן הלאה.
  4. החששות - נסו לכתוב מהם הפחדים שעוברים לכם בראש בקשר להחלטה הזו או בקשר לתוצאות שלה.
  5. האלטרנטיבות - זה הזמן לברר אילו עוד אפשרויות עומדות בפניכם בקשר לאותה ההחלטה, ישנן החלטות רבות שניתן ליישם אותן בדרכים שונות ועדיין להגיע לתוצאות דומות ואפילו זהות. מהן הדרכים האלו?
  6. קבלת ההחלטה - זה הזמן לשוב ולקרוא את כל מה שכתבתם ולנסות לקבל החלטה. לחילופין, הייתי מציע להניח הכל בצד ליום או יומיים ורק אחר כך לחזור שוב ל"שולחן קבלת ההחלטות שלכם" ולנסות אז לקבל את ההחלטה.
  7. Time Table -  כדאי ואפילו מומלץ לנסות ולקבוע לוח זמנים לתהליך שאתם מחליטים לעשות. לוח הזמנים אינו חייב להיות מדויק אך קיומו יקל עליכם לאורך הדרך ויאפשר התקדמות נכונה ושקולה.
  8. Follow-up - כן, קבלתם החלטה, יצאתם לדרך, זה ממש לא הזמן להביט לאחור ולחפש שוב ושוב האם ההחלטה נכונה. מרגע שקיבלתם אותה הפנים שלכם נשואות קדימה וקדימה בלבד. אולם בא בעת ראוי להיות ערים להתהליך שאתם עוברים ולעצור מעת לעת ולשאות את עצמכם:
    • האם אתם מתקדמים בקצב שתכננתם?
    • האם אתם מתקרבים להשגת המטרה עליה החלטתם?
    • מה מעכב אתכם ובאילו קשיים אתם נתקלים בדרך ליישום ההחלטה?
    • איך אתם מתמודדים עם הקשיים האלו?
זהו!

התהליך הזה עשוי להקל עליכם לצאת מהבלבול, להתמקד, ליצור בהירות ודיוק, לקיים דיון נכון עם עצמכם ולקבל את ההחלטה הנכונה. 

המוח שלנו הוא מכונה מופלאה בעלת יכולות שאינן נתפסות אולם  רובנו 'מצליחים' להעמיס עליו כל כך הרבה מטען מיותר עד שהמוח נכנס למצב 'אוטומט' ובמצב הזה הוא אינו מסוגל באמת לקבל החלטות וגם אם יקבל החלטות סביר להניח שלא יעלה בידנו לעמוד בהן.

בהצלחה!!!




יום שבת, 29 ביוני 2013

איך אני שיניתי את חיי...



כאב חד מפלח את הכתף הימנית שלי, כאילו סכין קצבים משוננת ננעצת בי לכל אורכה, כאב שמוכר לי היטב כבר שמונה שנים, מאז אותה שנייה מקוללת של חוסר תשומת לב כשצעד קטן ולא נכון שלי הפך להחלקה במורד גרם ארוך של מדרגות באתר בנייה אותו ניהלתי והסתיים בחבטה קשה מאוד בראש ובצוואר.

חזרתי לעבודה אבל הכאבים לא נתנו לי מנוח, לא ישנתי בלילות ולאחר כמה ימים הגעתי לרופא מומחה שקבע, ניתוח. אותו ניתוח שדחיתי כבר כמעט תשע שנים הפך עתה לבלתי נמנע.

חזרתי מהרופא, לא בזבזתי זמן וניגשתי לבעלי החברה כדי לעדכן אותו במצב. 

"ניתוח" הוא חזר על דברי, הביט בי ממושכות ואמר לי בחדות, "דן, זה לא מתאים לי שלא תהיה כאן שלושה חודשים, אין לי ברירה אלא לפטר אותך"

פטיש מאה ק"ג הונחת על ראשי, לא ידעתי איך לעכל את דבריו, "מה יהיה"... רצו המחשבות בראשי, "איך אדאג לארבעת ילדיי?", "איך אשלם את כל החשבונות?"...

עוד שבועיים או שלושה חלפו ובראשון לינואר 2009 פוטרתי מעבודתי, החיים נראו אז אפורים וטפלים, הרגשתי בבדידות איומה, המחשבות הציפו אותי, הלכתי לאיבוד, לא מצאתי את עצמי.

ואז, קרה דבר מפתיע, ככל שחלפו הימים והתקרב מועד הניתוח כך הלכו הכאבים ופחתו, אני זוכר את הביקור האחרון שלי אצל הרופא המנתח, "הכאבים חלפו" אמרתי לו, ,אולי אפשר לוותר על זה"? 

הניתוח עבר בשלום, חזרתי הביתה ולא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי, מצאתי את עצמי יושב במרפסת, מהרהר, חושב, מנסה להבין את עצמי, מנסה למצוא תשובות לכל מיני שאלות שהתחילו לעלות בתוכי. נכון , אין לי עבודה אבל גם אין לי חשק לחפש עבודה. 

היום, במבט לאחור אני מבין שבימים האלו הונחה התשתית לשינוי בחיי, חודשיים אחר כך הכרתי את טובי, בת זוגי בארבע השנים האחרונות,  אישה נדירה ויוצאת דופן שפתחה בפני פתח מפתיע לעולם אחר ולא מוכר, העולם הפנימי שלי.



השינוי בחיי הגיע בעקבות הבחירה שלי לעבור דרך הפתח הלא מוכר, בחרתי להבין איך הגעתי לאן שהגעתי, מה בכלל היו הרצונות שלי ומה היו ההחלטות שקיבלתי, איך זה שרציתי כל כך הרבה דברים בחיי ובסוף הגעתי למקומות אחרים לגמרי, מה השתבש בדרך.

ככל שחלפו הימים הבנתי שכדי שכל זה ישתנה, כדי שסוף סוף החיים שלי יתחילו להראות כפי שאני רוצה באמת אין לי מנוס אלא לקחת אחריות על חיי, לא לטאטא יותר דברים, לא לוותר לעצמי על מה שנוח, לא להתחמק מלתת תשובות לשאלות הכי קשות.

בין לבין הבנתי שבמשך חודשים הגוף שלי ניסה להגיד לי משהו ואני התעלמתי, והכאבים הלכו והתגברו רק כדי שלא תהיה לי ברירה אלא לצאת ממקום עבודה ששנאתי, שסבלתי בו, שמאוד לא התאים לי. 

הבנתי שהכתובת הייתה על הקיר כבר מזמן ואני פשוט בחרתי להתעלם ממנה.

אז מה אני עשיתי כדי לשנות את חיי?

קיבלתי החלטה חשובה ובלתי מתפשרת לקחת אחריות מלאה על החיים שלי, לברר מה אני רוצה באמת, מה חשוב לי, לאן אני רוצה ללכת, מה אני רוצה להשיג, מה מעניין אותי, במה אני מאמין....כל התשובות הובילו אותי למקום בו אני נמצא היום, מקום שיש בו המון טוב, יש בו אושר ויש בו שמחה ובעיקר יש בו הרגשה של שלמות פנימית וידיעה אחת חשובה, הידיעה שמציאות החיים שלי תלויה רק בי.

אז היום אני מאמן ומוביל אנשים ועסקים לשינוי, אני מאמין ויודע שמה שעבד, עובד ויעבוד בשבילי עובד ויעבוד בשביל כולם, והכל מתחיל ממידת האחריות שאנחנו בוחרים לקחת על חיינו.

לא צריך ללכת רחוק כי התשובות והדרך נמצאים בידי כל אחד מאיתנו, להתאמן, זו יכולה להיות הבחירה הנכונה והמדויקת של לקיחת אחריות בחירה שהמשמעות שלה היא לעשות שינוי בחייך.




דן כהן 2C2B
לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי