איך אני שיניתי את חיי...

כאב חד מפלח את הכתף הימנית שלי, כאילו סכין קצבים משוננת ננעצת בי לכל אורכה, כאב שמוכר לי היטב כבר שמונה שנים, מאז אותה שנייה מקוללת של חוסר תשומת לב כשצעד קטן ולא נכון שלי הפך להחלקה במורד גרם ארוך של מדרגות באתר בנייה אותו ניהלתי והסתיים בחבטה קשה מאוד בראש ובצוואר.

חזרתי לעבודה אבל הכאבים לא נתנו לי מנוח, לא ישנתי בלילות ולאחר כמה ימים הגעתי לרופא מומחה שקבע, ניתוח. אותו ניתוח שדחיתי כבר כמעט תשע שנים הפך עתה לבלתי נמנע.

חזרתי מהרופא, לא בזבזתי זמן וניגשתי לבעלי החברה כדי לעדכן אותו במצב. 

"ניתוח" הוא חזר על דברי, הביט בי ממושכות ואמר לי בחדות, "דן, זה לא מתאים לי שלא תהיה כאן שלושה חודשים, אין לי ברירה אלא לפטר אותך"

פטיש מאה ק"ג הונחת על ראשי, לא ידעתי איך לעכל את דבריו, "מה יהיה"... רצו המחשבות בראשי, "איך אדאג לארבעת ילדיי?", "איך אשלם את כל החשבונות?"...

עוד שבועיים או שלושה חלפו ובראשון לינואר 2009 פוטרתי מעבודתי, החיים נראו אז אפורים וטפלים, הרגשתי בבדידות איומה, המחשבות הציפו אותי, הלכתי לאיבוד, לא מצאתי את עצמי.

ואז, קרה דבר מפתיע, ככל שחלפו הימים והתקרב מועד הניתוח כך הלכו הכאבים ופחתו, אני זוכר את הביקור האחרון שלי אצל הרופא המנתח, "הכאבים חלפו" אמרתי לו, ,אולי אפשר לוותר על זה"? 

הניתוח עבר בשלום, חזרתי הביתה ולא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי, מצאתי את עצמי יושב במרפסת, מהרהר, חושב, מנסה להבין את עצמי, מנסה למצוא תשובות לכל מיני שאלות שהתחילו לעלות בתוכי. נכון , אין לי עבודה אבל גם אין לי חשק לחפש עבודה. 

היום, במבט לאחור אני מבין שבימים האלו הונחה התשתית לשינוי בחיי, חודשיים אחר כך הכרתי את טובי, בת זוגי בארבע השנים האחרונות,  אישה נדירה ויוצאת דופן שפתחה בפני פתח מפתיע לעולם אחר ולא מוכר, העולם הפנימי שלי.

השינוי בחיי הגיע בעקבות הבחירה שלי לעבור דרך הפתח הלא מוכר, בחרתי להבין איך הגעתי לאן שהגעתי, מה בכלל היו הרצונות שלי ומה היו ההחלטות שקיבלתי, איך זה שרציתי כל כך הרבה דברים בחיי ובסוף הגעתי למקומות אחרים לגמרי, מה השתבש בדרך.

ככל שחלפו הימים הבנתי שכדי שכל זה ישתנה, כדי שסוף סוף החיים שלי יתחילו להראות כפי שאני רוצה באמת אין לי מנוס אלא לקחת אחריות על חיי, לא לטאטא יותר דברים, לא לוותר לעצמי על מה שנוח, לא להתחמק מלתת תשובות לשאלות הכי קשות.

בין לבין הבנתי שבמשך חודשים הגוף שלי ניסה להגיד לי משהו ואני התעלמתי, והכאבים הלכו והתגברו רק כדי שלא תהיה לי ברירה אלא לצאת ממקום עבודה ששנאתי, שסבלתי בו, שמאוד לא התאים לי. 

הבנתי שהכתובת הייתה על הקיר כבר מזמן ואני פשוט בחרתי להתעלם ממנה.

אז מה אני עשיתי כדי לשנות את חיי?

קיבלתי החלטה חשובה ובלתי מתפשרת לקחת אחריות מלאה על החיים שלי, לברר מה אני רוצה באמת, מה חשוב לי, לאן אני רוצה ללכת, מה אני רוצה להשיג, מה מעניין אותי, במה אני מאמין....כל התשובות הובילו אותי למקום בו אני נמצא היום, מקום שיש בו המון טוב, יש בו אושר ויש בו שמחה ובעיקר יש בו הרגשה של שלמות פנימית וידיעה אחת חשובה, הידיעה שמציאות החיים שלי תלויה רק בי.

אז היום אני מאמן ומוביל אנשים ועסקים לשינוי, אני מאמין ויודע שמה שעבד, עובד ויעבוד בשבילי עובד ויעבוד בשביל כולם, והכל מתחיל ממידת האחריות שאנחנו בוחרים לקחת על חיינו.

לא צריך ללכת רחוק כי התשובות והדרך נמצאים בידי כל אחד מאיתנו, להתאמן, זו יכולה להיות הבחירה הנכונה והמדויקת של לקיחת אחריות בחירה שהמשמעות שלה היא לעשות שינוי בחייך.

דן כהן 2C2B

לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי

                                   

מהו סוד ההצלחה?

רוצה לגלות את הסוד להצלחה?

כדי לגלות את סוד ההצלחה ב-60 דקות ובמתנה, יש ללחוץ על הקישור: לגלות את הסוד

כל כך הרבה כותבים על הצלחה,

על הצלחה אישית והצלחה מקצועית,

הצלחה עסקית והצלחה כלכלית,

הצלחה בגידול ובחינוך הילדים,

הצלחה זוגית.... ה צ ל ח ה ...

השבוע היה שבוע קצר ככה כולם אומרים,

אבל אני דוקא הספקתי המון,

20 פגישות שוטפות עם לקוחות קבועים,

5 פגישות היכרות עם לקוחות פוטנציאליים,

2 שיחות תרומה...

 שבוע של הצלחה!!!

מפגישה בכרכור לפגישה בתל אביב,

התנועה זורמת וברקע פיל קולינס ששר על אהבה

ואני מהרהר על סוד ההצלחה,

על הקו הדק שמפריד בין הצלחה לכשלון.

עצרתי לשתות משהו ופתחתי מיילים דרך האייפון,

מקרה או לא אבל ממש בלי כוונה נפתח לי מייל מלפני שבוע...

אז קיצרתי אותו אבל שמרתי על הנוסח המקורי:

דן שלום,

נפגשנו בחמישי שעבר לאימון קצר במחסן שלך  (הכוונה לקליניקה שלי - ד.כ.)

יצאתי עם הרבה חומר למחשבה וסקרנות להמשיך בתהליך...

בכל מקרה, רציתי לפרגן ולהודות לך על אימון ענייני וממוקד, ויחד עם זאת נינוח ומחוייך (-:

ועל כך שבזמן כל-כך קצר קלטת כמה תובנות משמעותיות המהוות מהמורות בפריצת העסק שלי,

או מדוייק יותר - בפריצה שלי (כי 'העסק הוא אני').

"מדהים איך התנעה של עבודה עצמית פנימית (ולא 'מכירה' ), עושה שינוי באוויר ודברים חדשים מגיעים...."

מייל מאשה מקסימה ומאוד מיוחדת,
ומשפט אחד במייל המרגש הזה,
משפט אחד נותר חרוט בזכרוני:

"מדהים איך התנעה של עבודה עצמית פנימית (ולא 'מכירה' ), עושה שינוי באוויר ודברים חדשים מגיעים...."

וזהו עבורי סוד ההצלחה,
סוד ההצלחה שלי,
סוד ההצלחה בכל תחום,
הסוד שאני מעביר הלאה....

סוד העבודה הפנימית,
סוד ההתבוננות פנימה ולא החוצה,
סוד האחריות שלנו על מציאות חיינו,
הסוד שעושה שינוי באוויר ושמביא דברים חדשים לחיינו...

דן כהן 2C2B

לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי

                                   

תקשורת נכונה...לא רק עם מתבגרים

"לא מעניין אותי מה את רוצה...זה החיים שלי", את המשפט הזה שמעתי השבוע מבחורה, נערה בת טיפש-עשרה, שעמדה וצרחה על אמא שלה בעודן מחכות בתור להזמין קפה או ארוחת בוקר בארומה.

איך גורמים לילדים האלה לכבד אותנו?

לא גורמים להם!

התשובה שלי היא אולי מפתיעה אבל היא המפתח והבסיס לתקשורת אחרת בינינו ובין הילדים שלנו, בינינו ובין בני הזוג שלנו, בינינו ובין כל מי שנמצא במרחב שלנו.
אני לא מאמין במקסמי שווא וגם לא בפתרונות אינסטנט אלא במהלך אחר, מפתיע ומאוד משמעותי, בהפניית המבט אל עצמנו, ובתרגום השאלה לשפה שונה לגמרי.


הייתי מעדיף שנשאל, "איך זה יכול להיות שהילד שלי מדבר אלי ככה? איך אני "תרמתי" למצב הזה?..."
כן, אפשר להרים גבה אפילו שתיים, זה בסדר גמור ורגע לפני שתעברו למייל הבא אני מציע לקרוא עוד כמה שורות.
הדיבור הפוגע והמזלזל, הדיבור שממש לא מכבד משקף משהו מאוד משמעותי במערכות היחסים שלך, במקרה זה עם הילדים שלך.
מה זה אומר "משקף" ולאן אני מכוון?
מה היית יכול לומר על היחסים שלך עם הילדים שלך? איזה אבא אתה עבורם? מה זה אומר לדעתך להיות אמא, הקרבה? וויתור?

התשובות המאוד מוכרות הן בדרך כלל:

• "אני אתן לילדים שלי את הכל, הם חשובים יותר מכל דבר אחר..."
• הילדים שלי לא יגדלו כמו שאני גדלתי...ההורים שלי לא וויתרו על דבר בעבורי"
• אני כל כך אוהבת אותם איך אני יכולה לדרוש מהם דברים?

המכנה המובהק והמשותף לתשובות האלו ולעוד רבות שדומות להן הוא הוויתור, כמה אנחנו כהורים בוחרים לוותר על מה שחשוב לנו למען הילדים שלנו.
הוויתורים האלו נמצאים בכל מקום, בכל זמן. הם שם והם מייצרים מציאות שבסופו של דבר מאוד לא רצויה לנו, לכולנו.
כדאי שהדברים יהיו ברורים, כאשר נוותר על הרצונות שלנו למען ילדנו, מה שהם ילמדו זה דבר אחד, לא רק שאבא או אמא או אולי שניהם מוכנים לוותר למענם, אלא שבעצם הם מוותרים בעצם על עצמם, כי הרי ברור שהרצונות שלנו הן בעצם מי שאנחנו.

בהקשר הזה, אני בטוח שחלקנו זוכר את סרטון ההדרכה למסכות האב"כ.....ומי שלא זוכר בוודאי מכיר את סרטון ההדרכה שמוקרן בעת ההכנות האחרונות של ההמראה לכל טיסה שהיא.
אז כדאי לשים לב לפרט אחד ואולי הפרט הכי חשוב, סרטי ההדרכה מנחים באופן מדוייק את ההורה לדאוג לעצמו לפני שהוא דואג לילד שלו, כלומר, לשים את המסכה על פניו לפני שהוא חובש אותה לילדו.
ומה הטעם לכך?
הטעם לכך הוא פשוט, אם אני לא אדאג לעצמי, לא באמת אוכל לדאוג להציל את ילדיי ברגע האמת, אם אני לא אוכל לתפקד הרי שילדי גם יפגעו.

ובחיים בדיוק כמו בזמן שיושבים במטוס ברגעים האלו שלפני ההמראה, בחיים שלנו, אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו לפני שאנו דואגים לרצונות של ילדנו.
לצערי רבים מההורים חושבים כך אבל עדיין רבים מההורים מתנהגים להיפך, מוותרים על הרצונות שלהם, מאפשרים לילדים שלהם דברים שיש להם מחיר אישי ולעתים אף כואב ומיותר.
אם אנחנו נכבד את עצמנו, אם אנחנו נשים את עצמנו בראש סדר העדיפויות האישי שלנו, נדאג לברר מהם הרצונות שלנו, נתאמץ להבין מהי דרכנו...או אז הילדים שלנו "ייפגשו" הורים אחרים, הורים שמכבדים את עצמם, מעריכים את מי שהם, הורים שממש לא מוותרים על עצמם.
והתוצאה?
התוצאה היא ברורה, כי אם נדאג לרצונות שלנו מה שהילדים שלנו ילמדו הוא כי יש לנו  רצונות, ואם יש לנו רצונות ואנחנו עומדים עליהם הם מתוך כך ילמדו להעריך אותנו, לכבד אותנו, וידברו אלינו בנימוס ובלשון נקייה וחיובית.
אז התשובה כעת היא הרבה יותר ברורה, ואם אתם רוצים שהילדים שלכם יתנהגו אחרת, הדרך היא פשוטה לדאוג שהם לא רק ישמעו מהם הרצונות שלכם אלא גם יהיו נוכחים להגשמתם.
כאשר כולנו נלמד להבין מהם הרצונות שלנו, איך אנחנו נותנים להם ביטוי בשטח ועד כמה המציאות משקפת את הרצון הזה, אז, יתחולל מהפך בחיינו ומערכות היחסים שבמרחב שלנו ישקפו אותנו כאדם שמעשיו תואמים את דבריו, שעומד במילה שלו.

ואדם כזה, זוקף ראש הלאה וממשיך הלאה, אדם כזה מכבד את עצמו ואחרים מכבדים אותו.

אז התשובה היא פשוטה - לכבד אחרים זה לכבד את עצמך, ולוותר על עצמך למען אחרים זה  ממש לא לכבד את עצמך.

דן כהן 2C2B

לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי