יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

לחפור או לא לחפור

"אני רק רוצה לוודא שאנחנו לא הולכים לחפור בעבר, מבחינתי העבר שייך להיסטוריה ולא בא לי לדוש בדברים שכבר מזמן לא רלוונטיים לחיים שלי". 

משפט החלטי וחד משמעי שמצביע על רצינות ותכליתיות או משפט שמצביע על הלך רוח מוטעה?

המשפט הזה הוא אחד ממשפטי הפתיחה היותר נפוצים אצלי החדר האימונים. ואיך אמרה לי פעם מישהי, "פסיכולוג הוא סוג של ארכיאולוג (ואולי זכרוני בוגד בי וזה היה גיאולוג ), פסיכולוג חופר בעבר ולא מותיר אבן אחת שלא הפך אותה".

ואכן, התפיסה הרווחת היא שמאמן להבדיל מפסיכולוג אינו מוליך את הלקוח למסע מעמיק לשנות ילדותו ובעוד שהמפגש עם הפסיכולוג אינו "מייצר" החלטות ופעולות אופרטיביות ליישומן המאמן מוביל את הלקוח שלו קדימה, משרטט את הקווים לדרכו החדשה בהתאם לשינויים אותם רוצה לעשות הלקוח בחייו בכלל או בתחום כזה או אחר.

יש אולי מאמנים שאינם חופרים בעבר, שמשנתם ברורה, שנושאים ארגז כלי עבודה מוגדר אותו הם מעבירים ללקוח, את המאמנים האלו יותר נכון לכנות - יועצים. 

מאמן בהגדרה הוא איש מקצוע שתפקידו לאפשר לאדם להבין את עצמו טוב יותר, לבחור את דרכו, לקבל את ההחלטות הנכונות עבורו ולהשתמש בכלים שיש בו כדי ליישם את אותן ההחלטות. כל מאמן אחר אינו באמת מאמן אלא איש תמיכה, יועץ, מדריך או מלווה. 

ומאמן, כדי ליצור בסיס איתן לעבודתו נדרש לערוך היכרות ללקוח עם מציאות חייו, מציאות שמשקפת רצונות, בחירות, החלטות שנעשו בעבר.

"החפירה" הזו היא רבת משמעות, היא מאפשרת הבנה ראשונית והכרחית כיצד בעצם המציאות שבה אני מתנהל פועל יוצא למחשבות, לתפיסות העולם ולאמנות שלי כאדם. 

רובנו מעדיפים לנסות ולעקוף את כל המידע הזה, לנסות ולהתעלם מהדברים הכל כך חשובים שאנחנו יכולים ללמוד על עצמנו, אותם הדברים שיאפשרו לנו לצעוד לכל מקום שנבחר.

אם כך, בעבר נמצא המפתח להכרת ההווה, והכרת הווה היא המפתח לעתיד אחר.



לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי