איך אני שיניתי את חיי...

כאב חד מפלח את הכתף הימנית שלי, כאילו סכין קצבים משוננת ננעצת בי לכל אורכה, כאב שמוכר לי היטב כבר שמונה שנים, מאז אותה שנייה מקוללת של חוסר תשומת לב כשצעד קטן ולא נכון שלי הפך להחלקה במורד גרם ארוך של מדרגות באתר בנייה אותו ניהלתי והסתיים בחבטה קשה מאוד בראש ובצוואר.

חזרתי לעבודה אבל הכאבים לא נתנו לי מנוח, לא ישנתי בלילות ולאחר כמה ימים הגעתי לרופא מומחה שקבע, ניתוח. אותו ניתוח שדחיתי כבר כמעט תשע שנים הפך עתה לבלתי נמנע.

חזרתי מהרופא, לא בזבזתי זמן וניגשתי לבעלי החברה כדי לעדכן אותו במצב. 

"ניתוח" הוא חזר על דברי, הביט בי ממושכות ואמר לי בחדות, "דן, זה לא מתאים לי שלא תהיה כאן שלושה חודשים, אין לי ברירה אלא לפטר אותך"

פטיש מאה ק"ג הונחת על ראשי, לא ידעתי איך לעכל את דבריו, "מה יהיה"... רצו המחשבות בראשי, "איך אדאג לארבעת ילדיי?", "איך אשלם את כל החשבונות?"...

עוד שבועיים או שלושה חלפו ובראשון לינואר 2009 פוטרתי מעבודתי, החיים נראו אז אפורים וטפלים, הרגשתי בבדידות איומה, המחשבות הציפו אותי, הלכתי לאיבוד, לא מצאתי את עצמי.

ואז, קרה דבר מפתיע, ככל שחלפו הימים והתקרב מועד הניתוח כך הלכו הכאבים ופחתו, אני זוכר את הביקור האחרון שלי אצל הרופא המנתח, "הכאבים חלפו" אמרתי לו, ,אולי אפשר לוותר על זה"? 

הניתוח עבר בשלום, חזרתי הביתה ולא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי, מצאתי את עצמי יושב במרפסת, מהרהר, חושב, מנסה להבין את עצמי, מנסה למצוא תשובות לכל מיני שאלות שהתחילו לעלות בתוכי. נכון , אין לי עבודה אבל גם אין לי חשק לחפש עבודה. 

היום, במבט לאחור אני מבין שבימים האלו הונחה התשתית לשינוי בחיי, חודשיים אחר כך הכרתי את טובי, בת זוגי בארבע השנים האחרונות,  אישה נדירה ויוצאת דופן שפתחה בפני פתח מפתיע לעולם אחר ולא מוכר, העולם הפנימי שלי.

השינוי בחיי הגיע בעקבות הבחירה שלי לעבור דרך הפתח הלא מוכר, בחרתי להבין איך הגעתי לאן שהגעתי, מה בכלל היו הרצונות שלי ומה היו ההחלטות שקיבלתי, איך זה שרציתי כל כך הרבה דברים בחיי ובסוף הגעתי למקומות אחרים לגמרי, מה השתבש בדרך.

ככל שחלפו הימים הבנתי שכדי שכל זה ישתנה, כדי שסוף סוף החיים שלי יתחילו להראות כפי שאני רוצה באמת אין לי מנוס אלא לקחת אחריות על חיי, לא לטאטא יותר דברים, לא לוותר לעצמי על מה שנוח, לא להתחמק מלתת תשובות לשאלות הכי קשות.

בין לבין הבנתי שבמשך חודשים הגוף שלי ניסה להגיד לי משהו ואני התעלמתי, והכאבים הלכו והתגברו רק כדי שלא תהיה לי ברירה אלא לצאת ממקום עבודה ששנאתי, שסבלתי בו, שמאוד לא התאים לי. 

הבנתי שהכתובת הייתה על הקיר כבר מזמן ואני פשוט בחרתי להתעלם ממנה.

אז מה אני עשיתי כדי לשנות את חיי?

קיבלתי החלטה חשובה ובלתי מתפשרת לקחת אחריות מלאה על החיים שלי, לברר מה אני רוצה באמת, מה חשוב לי, לאן אני רוצה ללכת, מה אני רוצה להשיג, מה מעניין אותי, במה אני מאמין....כל התשובות הובילו אותי למקום בו אני נמצא היום, מקום שיש בו המון טוב, יש בו אושר ויש בו שמחה ובעיקר יש בו הרגשה של שלמות פנימית וידיעה אחת חשובה, הידיעה שמציאות החיים שלי תלויה רק בי.

אז היום אני מאמן ומוביל אנשים ועסקים לשינוי, אני מאמין ויודע שמה שעבד, עובד ויעבוד בשבילי עובד ויעבוד בשביל כולם, והכל מתחיל ממידת האחריות שאנחנו בוחרים לקחת על חיינו.

לא צריך ללכת רחוק כי התשובות והדרך נמצאים בידי כל אחד מאיתנו, להתאמן, זו יכולה להיות הבחירה הנכונה והמדויקת של לקיחת אחריות בחירה שהמשמעות שלה היא לעשות שינוי בחייך.

דן כהן 2C2B

לראות כדי להיות - אימון אישי ועסקי