יום ראשון, 31 בינואר 2016

נטוורקינג והצגה עצמית

הצגה עצמית היא כרטיס הביקור האמיתי שלנו, חלקה קשור לדרך שבה אנחנו מציגים את עצמנו בשיחה וחלקה קשור למכלול של גורמים שפועלים כאלמנט משלים וחשוב בהצגה העצמית.

לא רק בנטוורקינג...
בכל אינטראקציה שאנחנו נמצאים בה כבעלי עסקים מתקיים אלמנט של הצגה עצמית, במפגש עם לקוח פוטנציאלי, בכנס מקצועי, במפגש חברתי, בפגישה אקראית, בשיחת טלפון, בעת ביקור באתר שלנו או בדף הפייסבוק ועוד ועוד.

לעיתים האלמנט הזה נמצא בדיבור ישיר ולעיתים לא. כך או כך, הרושם שאנחנו משאירים על אנשים אחרים, בין אם הם לקוחות ובין אם הם בעלי עסקים אחרים מורכב ממכלול של גורמים שיוצרים את המראה שלי. 

במכלול הגורמים האלו נכללים הדיבור, שפת גוף, ההופעה, הלבוש, מידת הקשבה, הבהירות, הדיוק, טון הדיבור, הסבלנות, אסטתיות המשרד, נראות האתר שלנו, איך מוצג דף הפייסבוק, הפוסטים שאנחנו מעלים ועוד ועוד.

לכל אחד מהנושאים הללו ישנה חשיבות ובסופו של יום כולם ביחד מהווים כמקשה אחת את הדמות שאותה אנחנו רוצים או שואפים להציג כלפי חוץ. אני רואה חשיבות רבה להתייחס לכל אחד מהם ובהרחבה ובכך אעסוק במאמר אחר.

מכל מקום, להציג את עצמי זה להיות ממוקד וקשוב למי שנמצא מולי, לשאול שאלות, להתעניין, להבין ולהכיר באופן שיקל עליי ויאפשר לי להציג את עצמי בדיוק כפי שהייתי רוצה, במינונים הנכונים ובדגשים שחשובים לי. להביא את עצמי בשפה של מי שיושב מולי, להביא משהו אישי מעצמי, משהו שמתחבר לעיסוק שלי ושמאפשר לבן שיחתי להתחבר לעיסוק שלי דרכי, דרך מי שאני ולא דרך המקצוע שלי.

בהקשר זה חשוב להדגיש, רבים מבעלי העסקים מפספסים את ההזדמנות שניתנת להם להציג את עצמם, נכון, הם מדברים על העסק שלהם אבל עושים זאת באופן לקוני, יבש הייתי אומר, ולעיתים באופן שעלול לגרום לבני השיחה שלנו להשתעמם, לא להקשיב וחלילה לגרום לריחוק ודחיה.


                                 
יש מי שמגדיר באופן מוחלט מהם הכללים המדוייקים לניהול הצגה עצמית אני מעדיף לומר שמתן התייחסות ותשומת לב לנקודות הללו מקל עלינו, מאפשר לנו ליצור תדמית כוללת שתואמת את מי שאנחנו והכי חשוב מאפשר לנו להצליח להעביר את עצמנו באופן אופטימלי לצד השני כך שנשאר אצלו בראש ועם רושם חיובי.


אני פוגש בעלי עסקים שמנסים בכוח להציג את עצמם בדרך מסויימת, כי ככה אמרו להם פעם או כי הם מאמינים שבאופן הזה יראו הכי טוב. הייתי אומר שלפעמים זה מרגיש לי כאילו הם מציגים, מנסים להיות מי שהם לא.

האמור מתייחס לכל מה שנאמר באופן ישיר או עקיף, לכל מה שמייצג אותנו אם זה אנחנו או כל דבר אחר.

שלא יהיו אי הבנות, כולנו שמים לב להתנהלות שאינה אותנטית וכשמישהו משחק מולנו אנחנו מרגישים בזאת די מהר, לעיתים באופן מודע ולעיתים לא אבל דבר אחד בטוח, הצגה או משחק לא מקרבים אותנו אלא להיפך מרחיקים.

אם ניקח לתשומת ליבנו את הדברים הללו נוכל גם להימנע מהצורך לתכנן מראש על מה לדבר ואיך לדבר, יהיה לנו יותר קל להיות בדיוק מי שאנחנו, להביא את עצמנו באופן הכי ברור והכי נקי. 

בהצלחה!!!

דן כהן - מאמן אישי ומנטור עסקי








יום ראשון, 24 בינואר 2016

האם כלבים אוהבים מחברות ואיך זה קשור לעסק שלך?

למעלה מ-7 שנים אני מלווה בעלי עסקים,  שנים שבהן פגשתי מאות בעלי עסקים שונים ומגוונים, עורכי דין, אדריכלים, בעלות בוטיקים, מדריכות כושר ופילאטיס, בעלי מוסך, שרברבים, קבלני שיפוצים, מהנדסי בניין, מסעדנים, מטפלים, מאמנים ועוד ועוד.

אם אני נדרש לסוגיה המשמעותית ביותר, לנקודה שתמיד הנחתי על שולחן העבודה בתהליך הליווי הרי שהיא עוסקת במידת ההשפעה של בעלי העסק על התוצאות העיסקיות.




האמת שכבר מילדות התרגלנו להטיל את האחריות לכישלונות ולטעויות שלנו על אנשים או על כוחות שאינם קשורים אלינו, בכיתה א' או אולי זה היה בכיתה ב' נכנס מאיר לכיתה באיחור, המורה נעצה בו עיניים של "מה זה האיחור הזה" והוא בלי למצמץ ענה "גנבו לנו את האוטו". מאיר שגר 5 דקות מבית ספר ולאבא שלו בכלל היה קטנוע.... וכמובן שהתירוצים הנפוצים "הכלב אכל לי את המחברת", "סבתא חולה", "נולד לי אח" נשמעו בכיתה לפחות אחת לשבוע. כן מסתבר שבשנות ה-70 כלבים אהבו אז מחברות, מאוד,  ואחים, הם נולדו כמעט כל שבוע....

לצערי בעלי עסקים רבים נוטים לחפש ולהטיל את האשם על מצב העסק שלהם בכל מה שלא קשור אליהם, בתחרות, במזג האוויר, במצב הכלכלי, בזמינות מקומות חניה ובעצם במה לא. ואותי זה תמיד מחזיר למאיר ולאוטו ש(לא) גנבו לאבא שלו.

האמת שזה מאוד נוח להטיל את האשם על כוחות שאינם קשורים אלינו ולו מן הטעם הפשוט שאין לנו יכולת להשפיע על אותם הכוחות או במילים אחרות עבורנו הם חלק מהמציאות שפשוט מתרחשת סביבנו ואין לנו כל השפעה עליה.

אם אין לנו השפעה על מה שקורה אנחנו חסרי אונים, ובעיקר לא אחראים למה שקורה.

גם אם ניקח את הדוגמא הכי בנאלית של בעל עסק שמאחר לפגישה ותולה את האשם בפקקי תנועה לא צפויים שהיו בדרך הרי שגם באירוע שכזה אי אפשר להתעלם ממידת האחריות האישית של המאחר. 

אבא שלי עליו השלום שהיה "יקה" בכל רמ"ח אבריו, עבד כיועץ כלכלי והיה נוסע מידי יום לביקורים ולפגישות במפעלים ועסקים בכל רחבי הארץ.  באותם הימים מערכת הכבישים היתה הרבה פחות מפותחת מהיום, כלי הרכב היו פחות נוחים ואמינים ועל ווייז אין בכלל מה לדבר. למרות זאת, לעולם לא איחר לפגישה, גם אם היה צריך לצאת בשש בבוקר כדי להגיע לכרמיאל בשעה תשע. ותאמינו לי שהיו גשמים, כן, היו פקקים וגם תאונות לא צפויות....אבל הוא דאג תמיד לקחת מרווח בטחון מספיק כדי להגיע לפגישה המיועדת חמש דקות לפני הזמן שנקבע. 

כי מי שמאחר תמיד, נוח לו להאשים את כל העולם, את הפקקים, את מזג האוויר ואשתו בעיקר כדי לא לקחת אחריות על עצמו, כך באיחורים וכך בכלל ובהתנהלות העסקית.

לסיכום, הצעד הראשון לשינוי בכל מה שקשור לעסק שלך, בעיות, תקלות, הגדלת נפח עבודה, תקיעות, הכנסות לא מספקות ועוד שאר מריעין בישין, הצעד הזה הוא שלך, צעד שמחייב אותך לקחת אחריות על עצמך, על ההחלטות והבחירות שאתה לקוח, על ההתנהלות שלך ביום יום, על מידת ההשקעה ומידת העקביות שלך, על מי שאתה בעסק, צעד ראשון אבל כל כך משמעותי.

תזכרו, כלבים לא ממש אוהבים מחברות....