כל כך לדחות דברים, כל כך קל לדחוף את המכתב שהגיע לאיזו מגירה שלתיוק או סתם להניח אותו בראש ערמה של ניירת, ביחד עם עשרות אחרים שמחכים שמישהויגאל אותם ויתייק אותם במקום אליו הם שייכים.
"ומתי תתייק?" אני מקשה
"אתה יודע איך זה, מגיעה התראה על חוב שלא שילמתי ואני חייבלמצוא את הודעת התשלום המקורית, אז אני יושב על הניירת חצי לילה ועושה סדר.."
קצת יותר קשה לדחות את ההתעסקות עם תקלה ברכב, נכון שלפעמים הוא לאממש מניע בבוקר בנגיעה ראשונה, נכון שכבר כמעט נתקענו פעמיים ונכון שהמוסכניק אמרלנו בשבוע שעבר שהפעם זה זה, הפעם חייבים להשאיר אותו במוסך לתיקון יסודי.
"אז כמה זמן תמשיך לנסוע עם הרכב במצב כזה?" שאלתי את חיים,בעליה של חברת הנדסה."איך אני יכול להסתדר בלי אוטו? איך אגיע לכל הפגישות והסיורים?הוא משיב.
ועם רכב תקוע תגיע???
ארוחת צהריים מסודרת, היום זה ממש לא מתאים, יש לי שלוש ישיבות ברצף.ומחר, מחר אני בנסיעה לפגישה בירושלים, אז אחטוף משהו בדרך. להכין סנדביץ שניירקות ופרי, מה אני בכיתה א' ??? לפני שנתיים הדיאטנית אמרה שהגוף שלי חייבשינוי....אז היא אמרה.
"אז מה, הבריאות לא ממש חשובה לך" שאלתי
"אני בריא כמו שור, ובכלל למי יש זמן להכין אוכל או לשבת לארוחהבאמצע היום..מה אני עורך דין?"
להמשיך?
מידי חודש אני נפגש עם עשרות בעלי עסקים, עסקים חדשים וותיקים, גדולים וקטנים, מצליחים וכאלה שבקשיים. כמעט לכולם מכנה משותף אחד מאד בעייתי – הם רגיליםלדחות דברים, לדחות ולדחות.
כולם אגב יודעים להסביר מתי בדיוק הם יפסיקו לדחות.
מתי? כשאין ברירה
האמת שלדחות דברים זו חכמה לא כזו מוצלחת, לדחות ולטפל בדברים רקכשאין ברירה זו חכמה עוד הרבה פחות מוצלחת.
למה?
כי המצב הזה של "אין ברירה" הוא מצב שכבר נגרם בו נזק, כלדחייה מייצרת נזק, ובעסק לכל דחייה יש משמעות כספית. ניירת שלא תייקנו והיא חסרהלנו ובדיוק ברגע הכי לא מתאים היא חסרה לנו, רכב שלא תוקן בזמן ועלול להיתקע בדיוקכשאנחנו בדרך לפגישה חשובה מאוד, וכשאנחנו רעבים זה פשוט משפיע על השקט הפנימי שלנו בלי בכלל שנתייחס כאן לנזק שנגרם לגוף שלנומהרגלי אכילה לא נכונים, מלא לאכול יום שלם או מלחטוף משהו "על הדרך",הנזק הזה לעיתים אינו בר תיקון.
אז לפני שדוחים – עוצרים וחושבים
נכון מאוד מאוד. לדעתי קודם כל כשעושים כל דבר בזמנו יש שקט פנימי. כלומר כשיש אפילו 3-4 מטלות שהן חצי עשויות, הראש לא יכול להתפנות לדברים החשובים, וכל דבר שיווסף רק ייצטבר למעמסה במוח. למוח יש הגבלה ואפילו אם רק יש כמה דברים קטנים לא גמורים קשה לו להתפנות לעוד דברים.
השבמחק