להתגרש זה בלאגן, האמת בלאגן גדול, החיים אחרי לעולם לא יראו כמו החיים לפני, המשפחה מתפרקת, הילדים פה ושם, ההתמודדות עם היום יום מעלה הילוך ובתוך כל זה מזדחלת לה הבדידות ומתגלה במלוא הדרה.
ביום יום, בשיגרה, כשהמשפחה עוד תפקדה, כשבן הזוג או בת הזוג היו שם, אז היו קשיים, היו בעיות, אולי גם מריבות, ויכוחים ואי הסכמות, אבל לצד כל אלו לא היינו לבד, היה שם מישהו, לפעמים יותר או לפעמים פחות אבל את הלבד שביום שאחרי לא הכרנו.
והלבד הזה יש לו כוח, הלבד הזה עלול לקחת אותנו לכל מיני מקומות שאנחנו ממש לא רוצים להגיע אליהם, בגלל הלבד נצא ונפגוש, בגללו נכיר ונחשוב שהתאהבנו, הוא יהיה שם וישכנע אותנו בחרנו נכון, שעכשיו טוב לנו, הוא יתעתע, הוא גם יבלבל, הוא יעשה הכל הלבד הזה כדי לא להישאר לבד.
נכון, להרגיש לבד זה ממש אבל ממש לא נעים, זה מציק, זה יכול לכאוב לנו בגוף, השינה לא תהיה אותה השינה, הימים יראו אפורים ומייגעים, אבל למרות כל זאת דווקא ברגעים האלו, דווקא אז עלינו להיות ערניים, לשים לב, להיות דרוכים למה שהלבד עלול לעשות.
הכוח של הלבד הוא חזק, הכוח שיכול לגרום לנו לעשות הרבה דברים שממש לא היינו רוצים לעשות, דברים שאחרי שעשינו אותם קרוב לוודאי שננסה להבין איך בדיוק החלטנו ולמה בעצם עשינו, ננסה ולא נבין.
הלבד הוא חיה משונה כזו שלא רוצה להיות לבד, וכדי להתמודד איתו, כדי לנצח אותו עלינו לתת לו להיות לבד, להשאיר אותו עם עצמו, שיתמודד...
אם נברח ממנו הוא ירדוף אחרינו וישיג אותנו, אבל אם נארח אותו לחברה, ניתן לו מקום לידנו, לא תהיה לו ברירה, הוא יצטרף, הוא יכאיב, הוא יציק אבל את מה שהוא הכי רוצה, את מה שמחזק אותו הוא לא יקבל - הוא ישאר לבד.
לתת ללבד את הביחד, לתת ללבד להוביל ולנהל אותנו זה בעצם ללכת אחורה, זה אפילו לברוח מהדבר שלעולם לא נצליח לברוח ממנו וכמה שנרוץ מהר הוא תמיד ישיג אותנו, וכמה שננסה להתרחק ממנו הוא רק יתחזק ויתקרב אלינו.
כשמתגרשים הלבד מתעורר, זה כואב, זה קשה, זה עצוב, זה מעייף אבל אם נשאיר אותו לבד, אם לא נברח ממנו, לאט לאט הוא יחזור לגודלו הטבעי, הוא יחזור להיות מה שהיה, הכאב ייחלש, העצב יהפוך לשמחה, העייפות תיעלם והפחדים שברקע יתחלפו בתקווה.
הלבד - אל תשאירו אותו לבד אפילו רגע אחד.
דן כהן - מאמן אישי ומנטור עסקי
ביום יום, בשיגרה, כשהמשפחה עוד תפקדה, כשבן הזוג או בת הזוג היו שם, אז היו קשיים, היו בעיות, אולי גם מריבות, ויכוחים ואי הסכמות, אבל לצד כל אלו לא היינו לבד, היה שם מישהו, לפעמים יותר או לפעמים פחות אבל את הלבד שביום שאחרי לא הכרנו.
והלבד הזה יש לו כוח, הלבד הזה עלול לקחת אותנו לכל מיני מקומות שאנחנו ממש לא רוצים להגיע אליהם, בגלל הלבד נצא ונפגוש, בגללו נכיר ונחשוב שהתאהבנו, הוא יהיה שם וישכנע אותנו בחרנו נכון, שעכשיו טוב לנו, הוא יתעתע, הוא גם יבלבל, הוא יעשה הכל הלבד הזה כדי לא להישאר לבד.
נכון, להרגיש לבד זה ממש אבל ממש לא נעים, זה מציק, זה יכול לכאוב לנו בגוף, השינה לא תהיה אותה השינה, הימים יראו אפורים ומייגעים, אבל למרות כל זאת דווקא ברגעים האלו, דווקא אז עלינו להיות ערניים, לשים לב, להיות דרוכים למה שהלבד עלול לעשות.
הכוח של הלבד הוא חזק, הכוח שיכול לגרום לנו לעשות הרבה דברים שממש לא היינו רוצים לעשות, דברים שאחרי שעשינו אותם קרוב לוודאי שננסה להבין איך בדיוק החלטנו ולמה בעצם עשינו, ננסה ולא נבין.
אז מה עושים?
הלבד הוא חיה משונה כזו שלא רוצה להיות לבד, וכדי להתמודד איתו, כדי לנצח אותו עלינו לתת לו להיות לבד, להשאיר אותו עם עצמו, שיתמודד...
אם נברח ממנו הוא ירדוף אחרינו וישיג אותנו, אבל אם נארח אותו לחברה, ניתן לו מקום לידנו, לא תהיה לו ברירה, הוא יצטרף, הוא יכאיב, הוא יציק אבל את מה שהוא הכי רוצה, את מה שמחזק אותו הוא לא יקבל - הוא ישאר לבד.
לתת ללבד את הביחד, לתת ללבד להוביל ולנהל אותנו זה בעצם ללכת אחורה, זה אפילו לברוח מהדבר שלעולם לא נצליח לברוח ממנו וכמה שנרוץ מהר הוא תמיד ישיג אותנו, וכמה שננסה להתרחק ממנו הוא רק יתחזק ויתקרב אלינו.
כשמתגרשים הלבד מתעורר, זה כואב, זה קשה, זה עצוב, זה מעייף אבל אם נשאיר אותו לבד, אם לא נברח ממנו, לאט לאט הוא יחזור לגודלו הטבעי, הוא יחזור להיות מה שהיה, הכאב ייחלש, העצב יהפוך לשמחה, העייפות תיעלם והפחדים שברקע יתחלפו בתקווה.
הלבד - אל תשאירו אותו לבד אפילו רגע אחד.
דן כהן - מאמן אישי ומנטור עסקי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה