עמוד הענן שלי

הפסקת האש כבר נכנסה לתוקף, הבנים שגוייסו שוחררו ברובם לבתיהם וכולנו נשארנו עם שאלות ותהיות....בשביל מה יצאנו למבצע הזה, למה לא נכנסנו בהם יותר, מה יהיה, האם יחזרו הטילים לדרום ומתי....

אני מציע לשים את כל השאלות האלו ועוד רבות אחרות שעולות בראשכם הצידה...ולהיות נוכחים לשקט שיש כרגע, לרגעים האלה שהכל רגוע, למלחמה שנמנענו ממנה ממש ברגע האחרון, לאבדות ולפצועים שלא יהיו...לפחות בסיבוב הזה (וזה המון)

לפני שבוע בדיוק, בשעות בהן היכו מטוסי חיל האויר שוב ושוב במחבלי החמאס, כתבתי פוסט חשוב ואני בוחר היום לשתף אותו לכולם.

קריאה מהנה ושבת טובה ומבורכת.
  
ערב, מהטלוויזיה מהדהדים קולות של מלחמה, הפרשנים בערוצי החדשות חוגגים, ובמילים שחוקות מסבירים את מה שאינם יודעים. אני מביט אל קיר הפייסבוק שעל צג המחשב וגולל בסתמיות את העכבר לאורך דף הבית. העיניים סורקות את המסך שכותרתו בכחול לבן, מחפשות ומצפות למצוא סטטוסים של תמיכה, עידוד והרגעה, סטטוסים שמביאים רגש אמיתי ואמפטיה לתוך כל הקלחת הלאומית.

                                 

ואני מופתע...נדהם למצוא את הגיבוב הסתמי והרגיל הכולל תמונות של ספלי קפה מהבילים (בשביל מה מצלמים אותם בכלל???) שקיעות נדושות שעברו מייקאובר עצבני ומיותר, אמרות שפר לעוסות, הגיגי לשון חסרי טעם ובעלי עסקים שמקדמים את עצמם בדרכים עקיפות ופתלתלות...

לא יודע עם גועל נפש זו המילה, אבל הרגשתי שבא לי ללחוץ על logout, ולהחזיר את חשבוני לבוראו העשיר מעבר לים. 

גל של ביקורת נוקבת עלה בי, מה ההתעלמות הזו ואיפה הסולידריות זעק בי קול נוקב בכעס, איפה החיבוק לאלו שחייהם מטלטלים בין אזעקות הצבע האדום, לאן נעלמה האחווה והחיזוק הלאומי בימים כאלו כשפחד מתערבב בכאב ובאובדן.

יכולתי להמשיך ולכתוב על המחשבות והרעיונות שחלפו בראשי, ממחיקת חברים הפגנתית, דרך כתיבת סטטוס נוקב כסוג של קונטרה ועד כתיבת תגובות מתלהמות...

גל הביקורת האדיר ששטף אותי סחף אותי להתקשר לבת זוגי ולהשמיע את דעותיי בנחרצות כעוסה. והיא, בתגובה מאוד אופיינית ומדויקת, בקול איתן, יציב ואוהב שהעיר אותי לעצמי והאיר לי את המציאות באור שונה לגמרי אמרה לי את מה שלא טרחתי להגיד לעצמי.

"ביקורת" היא אמרה, "אני שומעת ממך המון ביקורת. אז לפני שאתה הולך לכתוב משהו, תחשוב קצת מה אתה רואה בעצמך ועל מה אתה כל כך כועס".

המילים שלה טלטלו אותי בחוזקה, הרגשתי שיד נעלמת מנסה להאט ולבלום אותי, ב - 110 קמ"ש (בדיוק...), האספלט של כביש שש נראה שחור מתמיד, העננים נראו אפורים ומאיימים. באחת הונחה מולי מראה ענקית ומגדילה, ואני מביט בפני ורואה את כל הקמטים הקטנים, את זיפי הזקן ושאר פגמים שבמבט חטוף של בוקר בראי פשוט אינם נראים.

כמה ימים חלפו ואני עוסק בחשבון נפש פנימי, מתעמת עם הביקורת שלי מההתעלמות הלאומית, מחפש את ההתעלמות האישית שלי, שואל ובודק ומנסה להבין, "מה מונח אצלי בדיוק בקצה האף ואינני רואה אותו". ככל שאני מנסה לתת מענה לשאלות הפנימיות האלו, אני מוצא את עצמי רגוע יותר. ככל שאני מקבל בהירות פנימית, גל הביקורת שהיה בי הולך ונרגע.

ובמציאות, כאילו מטה של קסם הונף באוויר ובדף הפייסבוק עולים וצצים סטטוסים רבים של חיזוק ותמיכה, המון מילים של הרגעה ואהבה, שפע של סולידריות וגאווה לאומית שהולכת וגואה.תמונת חיילים מאובקים נשענים על טנק מכוסה בבוץ, שיתוף אישי ישר מהמרחב המוגן, אינסוף הזמנות לאירוח תושבי הדרום ומשפטי חיזוק רגישים, מחליפים את ספלי הקפה והשקיעות.

כל מה שיפה ומיוחד בעם שלנו נוכח לי כעת.

ואני? אני קיבלתי השבוע שיעור כפול בחיים. 

האימרה הנדושה "הסנדלר מסתובב יחף" קיבלה עוד משמעות. כמאמן אני מלווה אנשים בחייהם האישיים והעסקיים להכיר את עצמם, לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם המציאות כפי שהיא. בזכות בת זוגי הנדירה למדתי שלמרות היותי מאמן אינני חסין ואני עלול "להירדם" וזכיתי בשיעור חשוב על ביקורת.

התעוררתי לראות במציאות את מה שבחרתי לא לראות, להתמודד עם הקושי ולהפסיק להתעלם ממנו.

"עמוד ענן", זה הענן המיוחד שליווה את בני ישראל בצאתם ממצרים ובמסעם במדבר, שימש כמורה דרך ואף עליהם.

לכל אחד מאיתנו יש עמוד ענן פנימי שמלווה ומדריך אותנו בדרכנו בחיים. כדאי מעת לעת לעצור, להקשיב ולהתבונן כמה אנו ערים לקולות שלו ולסימנים שהוא מנסה להראות לנו ולבדוק האם באמת אנו הולכים בדרך הנכונה לנו.

שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט, שהבנים יחזרו הביתה בשלום ושקולות המלחמה יתחלפו במהרה בקולות של שלום.

דן כהן -אימון אישי ועסקי

קוראים יקרים,
אני מזמין אתכם להעביר את הפוסט לחברים נוספים שעשויים לגלות עניין ולהיתרם מהתכנים שעולים בו, לבקר באתר שלי, www.2c2b.co.il – "לראות כדי להיות", ללמוד עוד אודותיי, להכיר את האימון המצולם, לקרוא רשמים של מתאמנים שחוו את המסע המיוחד ולהכיר את מוצרי האימון הנוספים שפיתחתי.

במידה ויש נושאים אישיים או עסקיים עליהם הייתם רוצים שאכתוב אשמח אם תפנו אלי בדוא"ל dancohen@013.net  או בטלפון הנייד 054-6644177