יום שני, 19 באוקטובר 2015

כי לגירושים יש שני צדדים...

יוצאת מהרבנות, נושמת לרווחה, עברתי את זה בשלום, הסתכלתי לו ישר בלבן של העיניים, עשיתי מה שעשיתי, מרוב התרגשות יש לי בלאק אאוט, לא זוכרת כלום. הלב מפרפר בהתרגשות, תם הטקס את מהרהרת לעצמך ומשהו בך מתמלא בהרגשה חדשה ולא מוכרת.

יוצא מהרבנות, עצבני, כועס בקושי נושם, איך היא תמרנה אותי למצב הזה, מהרהר, בכלל לא התכוונתי להגיע לכאן, אין לי אוויר, הרגע הזה שעמדתי מולה אוףףףףף איך הגענו לזה. נפרד מעורך הדין ופוסע לבדך לחניון.

ברגעים האלו יש משהו משכר ומשקר באוויר, תחושת החופש שחולפת בתוכנו ברגע שאחרי, האופוריה, המשקל המעיק שישב על הכתפיים ונעלם העולם נראה ורוד אבל כבר בדרך הביתה הורוד הזה מתחיל לדהות.

ברגעים האלו משהו מוזר משתלט עליך, בלבול, אנחת רווחה, בראש מהדהד שקט רועש כזה, המשקל שהיה על הכתפיים מתחלף במשקל אחר כבד יותר, מעיק הרבה יותר. בא לך כוס בירה ככה על הים ולעצור את הכל לכמה רגעים, להבין, לעכל.



כי בישראל כמו בישראל המציאות לא מחכה לשום דבר, הילדים, החשבונות, הבית, העבודה, הם כולם מתנפלים עלייך, דורשים את תשומת ליבך. רגע רגע את מהרהרת מה בוער רק לפני שעה התגרשתי ולוקחת לעצמך ערב עם החברות או סופ"ש מפנק כדי לחגוג את החופש של חייך.

כי בישראל רק כמו בישראל כולם אומרים שהכל יהיה בסדר ושום דבר לא בסדר, לשכור דירה, לחזור להורים, המזונות שנפלו עלייך, העבודה שאתה מת להחליף, האוטו שחייב טיפול, רגע רגע חולפת לך מחשבה מהירה, מה בוער רק לפני שעה התגרשתי ולוקח לעצמך ערב של אלכוהול עם החבר'ה או סופ"ש מפנק באילת כדי לחגוג את מה?

החיים שלפני הרגע הזה והחיים שאחריו אינם אותם חיים שהיו מוכרים לך ולא יעזור כלום, צריך לחשב מסלול מחדש. נכון שהיו לכם מריבות ובעיות, נכון שהוא שיגע אותך, לא מספיק רגיש ולא מקשיב, לא איכפתי ולא מתעניין, נכון שלא עזר מספיק בבית ונכון ונכון אבל מהיום גם אין על מי לצעוק ועם מי לריב, אין את מי להאשים, ואין מי שפה ושם כן עושה קניות או מקפיץ את הילד לחוג, כי הוא, הוא לא נמצא בכלל.

החיים שלפני הרגע ההזוי הזה ברבנות והחיים החדשים שלך הם ממש לא אותם החיים, תרצה או לא תהיה חייב לעשות ריסטרט ולהתחיל מחדש. נכון שהיא כל הזמן באה בטענות, התלוננה, צעקה, כן והסקס לא היה משהו, אף פעם לא היתה מרוצה משום דבר אבל מהיום גם אין עם מי לריב, אין על מי לצעוק, אין את מי לפייס בפרחים או בערב רומנטי ואין, אין את הילדים שמעירים אותך בבוקר, אין את הרביצה שלכם בסלון עם פופקורן וסרט טוב, אין את המריבות שנגמרו בסקס סוער.

כן, אולי הוא ייקח את הילדים בשלישי למשחקיה ולפיצה, אולי הם הולכים לסרט ואולי הם ישנים אצלו בשבת אבל תכל'ס, מהיום את לבד במערכה הזו שנקראת חיים, לבד עם עצמך, לבד עם הילדים, הבית, העבודה, הסופר, הבישולים, הקניות, הבנק, ההוצאות, שכר הדירה, המשכנתא ו....אוף חתיכת רשימה הא והיא הרבה יותר מאיימת כשאת מתמודדת איתה לבד, והלבד הוא קשה, קשה מאוד ויכול להיות מפחיד ומשתק.

כן, אולי היא תסכים שתיקח את הילדים בחמישי למשחק של מכבי, אולי בשבת היא תשתכנע שישארו עד ראשון בבוקר, אולי, אבל מהיום אחי אתה לבד, אתה והחיים שלך, בלי ריח הבישולים שלה שתמיד אהבה, בדירה קטנה, עם מקרר ריק, חברים שלא מבינים מה אתה עובר, הוצאות, מזונות, בנק, משכנתא, עורכי דין....אוף רשימה ארוכה וכמה שאתה מחזיק מעצמך, קטן עליי, כל העסק הזה כבד עלייך ומפחיד במיוחד כשאתה לבד שם, והלבד קשה, קשה מאוד ויכול להיות לפעמים משתק.

מסיימת מקלחת מהירה ונכנסת למיטה, מתה כבר לעצום את העיניים ולתת לגוף שלך קצת מנוחה, בטח הוא חוגג עכשיו, אני נשארתי עם כל החרא של החיים והוא עושה חיים, בטח יוצא ומבלה, אין לו שום דאגות על הראש, אני זו שצריכה להעיר בבוקר את הילדים, אני זו שאין לה זמן לעצמי, אני בברדק והוא בכיף שלו, לא פיר את חוזרת ואומרת לעצמך ושוקעת בשינה לא שינה.

מסיים מקלחת מהירה ונכנס למיטה המקומטת, מת לעצום את העיניים מהיום הארוך הזה, בטח היא מבלה היום, מכירה גברים, מפלרטטת, עושה מה שבראש שלה, ואני נשארתי עם כל החרא הזה, אני זה שצריך לעבוד בשתי עבודות כדי לעמוד בכל ההוצאות המטורפות האלו, אני זה שזוחל למיטה באפיסת כוחות, אני בדאון של החיים והיא מה איכפת לה, לא פיר אתה חוזר ואומר לעצמך ושוקע בשינה לא שינה.

כי לגירושים יש שני צדדים...






אין תגובות:

פרסום תגובה