יום ראשון, 1 בפברואר 2015

להתגרש או לא להתגרש זאת השאלה


זוגות רבים פשוט מרימים ידיים, חלקם מסתגל למצב, ומטעמי נוחיות, הרגל, בטחון כלכלי, או ייאוש וחלקם בוחר להרים ידיים, לוותר ולפרק את החבילה.

כמאמן אני מאמין שאדם חייב לבחור את מה שנכון עבורו ולכאורה אלו שנשארים ביחד ובעצם לחוד ואלו שבוחרים לפרום את הקשר עושים את הבחירה הזו, אבל רק לכאורה.

נכון, יש כאלו והם אינם מעטים שלא מוותרים, הם פונים לייעוץ, הכוונה, טיפול, מנסים בכל דרך שהם מכירים, ששמעו, שקראו או שקיבלו המלצה עליה להתמודד עם המצב ולשנותו. זוגות אלו החליטו לקחת אחריות על חייהם, על הזוגיות שלהם.

אך רבים אחרים בוחרים ומעדיפים שלא לקחת אחריות, הם מבכרים לטמון את הראש בביצת הזוגיות השוקעת, להתעלם מכל מה שקורה או לחילופין בוחרים לקפוץ מהספינה הטובעת מבלי לבדוק אם סירת ההצלה מחכה למטה. לצערי בארץ האצבע מאוד קלה על הדק הגירושין והסטטיסטיקות מדברות על יחס גירושין בלתי נתפס לפיו על כל שלושה זוגות שנישאים מתגרש זוג אחד והמצב רק הולך ומחמיר.

בעיניי, לפרק תמיד אפשר, אבל הרבה לפני שבוחרים ללכת איש ואישה כל אחד לדרכו מן הראוי לעצור ולענות על שאלה אחת יסודית ומכרעת:

"האם עברנו את נקודת האל-חזור, האם אני עדיין אוהב/ת אותה/ו?"


בשיחות רבות שקיימתי עם מתאמנים שוב ושוב הם הופתעו לגלות שכלל לא הקדישו מחשבה מעמיקה על השאלה הזו. להיפך, במקום לעסוק ביסודות הקשר הזוגי ההתעסקות בדרך כלל נוגעת בכל מה שלא עובד, בבעיות, בוויכוחים, בהעדר ההסכמות, בתסכול ובהיעדר קירבה וחברות תוך התעלמות צורמת מקיומו או קיומו של חומר הדבק הזה שעליו נבנה הקשר מלכתחילה.

הרצון לפעול מונע מכעסים, תסכולים, אכזבות ואיך אומרים הרבה "אנרגיות שליליות" שמסתובבות ברקע.

אודה על האמת, לכולנו קשה מאוד לחדור את כל המטענים שהצטברו לאורך השנים והנטייה הטבעית שלנו לבוא חשבון עם בני הזוג ולהטיל בהם את האשם המוחלט לקרע שנוצר מקבלת ביטוי בטענות והאשמות ההדדיות שמסיטות את המחשבות שלנו למחוזות שרחוקים מאוד מהדבק הזה שהפגיש וחיבר אותנו.

כדי למצוא את התשובה לשאלה הכל כך חשובה נצטרך להשקיע זמן, מחשבה וסבלנות, הרבה סבלנות, ומעבר לכך, להוציא את הראש מהחול, להביט אל המציאות בעיניים פקוחות ולקחת עליה אחריות מלאה. כן, האחריות שלנו היא טוטאלית. ולא, היא אינה מתחלקת חצי בחצי וגם לא שליש ושני שליש.

כי לזוגיות שנמצאת על סף פירוק אחראים שני הצדדים באופן זהה ולקיחת האחריות היא המפתח ההכרחי לכל צעד שנבחר לקחת ולאן שלא נפנה.

אבל, לפני שרצים לפרק את החבילה לפני שעושים מהלך וצעד כל כך משמעותי ובלתי הפיך עצרו, קחו אחריות ובדקו את עצמכם. שאלו את השאלות הנוקבות ונסו לענות עליהן בכנות.

כי לפרק תמיד אפשר אבל אחרי שפירקנו כבר לא תהיה דרך חזרה.

בהצלחה!





אין תגובות:

פרסום תגובה