הבוקר נפגשתי עם בני, לקוח חדש, לקוח שיש לו עסק
בתחום הגינון.
כבר שנים שהוא חולם לעזוב את העסק ולמצוא זמן
לעצמו לכל מיני תחביבים ועיסוקים אחרים.
והעסק, עסק מצליח מאד שמביא למשפחתו פרנסה בשפע רב
ואפשר לומר שכבר צבר לרשותו הון שמספיק כדי לפרוש בכבוד ומבלי שיצטרך לדאוג יותר
לנטל הפרנסה.
בשיחה שלנו בני מספר לי על החלומות שלו, על מה הוא
יעשה ביום שאחרי הפרישה, על הטיול שיעשה סביב העולם...יצלם, יעשה קורס שייט
יאכטות, יצא לחופשה ארוכה, ינוח....והרשימה עוד ארוכה.
כשתם שלב החלומות ביקשתי ממנו לתאר לי איך העסק
מתנהל כעת, איך הוא מתנהל בעסק, איפה ישנם קשיים, מה מפריע לו ואיזה שינויים הוא
היה רוצה לעשות.
העסק, כמו הרבה מאד עסקים קטנים מתנהל כ- "One Man Show",
יש לו אומנם עוד כמה עובדים אבל בתכל'ס הוא אחראי על כל מה שקורה בעסק והוא זה
שמנהל אותו ביום יום, בטיפול בלקוחות, בקשר עם ספקים, בניהול הכספי ובאחזקה
השוטפת.
בשנה האחרונה החליט שהוא עוזב, פרסם מודעת דרושים,
חיפש מישהו מהתחום שימלא את מקומו בעסק. הוא ראיין וקלט לעבודה מספר עובדים, אחד
אחר השני. כל אחד מהם עבד אצלו תקופה קצרה של בין יום יומיים לשבוע שבועיים ואחר
כך עזב.
ביקשתי לברר מה גרם לכולם לעזוב בזה אחר זה, ובני מלמל
כמה מילים לא מובנות, והתחיל לנוע באי נוחות על הכיסא שמולי. "עזוב" אמר
"זה לא משנה, כולם היו על הפנים".
התעקשתי, "בני, למה כל העובדים האלה עזבו ואף
לו אחד מהם לא נשאר?" שאלתי בחדות.
"הם לא התאימו לתפקיד" השיב קצרות,
"אחד היה טיפש גמור, השני רשלן, השלישי ראש גדול מידי ו...."
"בני", קטעתי אותו, ו"מה בך,
מה בהתנהגות שלך, גרם להם ללכת?"
הרגשתי שהשאלה הנוקבת הזו לא נוחה לו, הנשימה שלו
הפכה לקצרה יותר, הוא השתעל, כמעט נשנק, והביט לצדדים נמנע מליצור קשר עין איתי.
"מה הרגשת כששמעת את השאלה שלי" שאלתי
אותו, והוא הביט בי בעיניים נוצצות משהו "כעס, תסכול, עצבים" ירה בחדות,
"פשוט רציתי לקום וללכת" הוסיף.
ששנינו הבנו שבני לא באמת ניסה למצוא מישהו שיחליף
אותו בעסק אלא "סיפר" לעצמו סיפור כזה, הבנו שבני בעצמו הכשיל את כל
העובדים שקלט.
כך נסללה הדרך לשיחה הבא שלנו שבה ננסה להבין, למה
בני התנהג באופן כל כך משונה, מצד אחד רוצה למצוא מחליף, מפרסם מודעה, מראיין,
קולט, עושה חפיפה ומצד שני "מגרש" אותם בזה אחר זה.
להבין למה בני אומר דבר אחד אבל מתנהג בחוסר התאמה
מוחלט לדבריו וגורם להיפך הגמור.
דן כהן אימון מצולם אישי ועסקי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה