יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

מנהרת הזמן

"לא נורא, אז אני מאחר בכמה דקות"..."שטויות, שיחכו לי..הם אף פעם לא מתחילים בזמן"..."אמרתי היום..אז אמרתי..כולם אומרים ודוחים".."הוא תמיד מאחר אז מותר לי"...




 הדיאלוג הפנימי הזה מתנהל בראש של רבים מאיתנו ומוכר היטב, אולי לך הוא מוכר בווריאציה אחרת או בסיטואציות שונות אבל תמיד הוא סובב על אותו הציר – ציר הזמן.

אז מה בעצם קורה כשאנחנו מאחרים, כשאנחנו נותנים לאחרים לחכות לנו?

מישהו שלוח הזמנים שלו נפגש עם לוח הזמנים שלנו יושב ומחכה, ממתין, נכנס למצב של אי וודאות – נגיע או לא נגיע, מתי נגיע, להתקשר או שזה ירגיז...מה לעשות?

אני יודע שמיד יקפצו אלו שיגידו "שטויות הרי אף אחד לא באמת מחכה היום, כולנו מאחרים פה ושם ובנתיים הצד השני לפגישה עושה משהו אחר, מספיק עוד משהו, אחרים יגידו שהם פשוט לא מאחרים.

יודעים מה, גם אם זה נכון זה ממש לא רלוונטי, כי אני רוצה להפנות את המבט שלנו בחזרה אל עצמנו ולא להשאיר אותו מופנה, כהרגלנו, אל הצד השני.

רגע אחד לפני כדאי לשים לב ...אנחנו מאחרים ומשאירים מישהו במבוכה, בבלבול, באי וודאות, אולי אנחנו גורמים לו כעס כעת, ואולי תסכול או אכזבה....כל זה על הראש שלנו.



כבד מידי...לא???

כן זה כבד. ובעצם, זלזלנו בזמנם של אחרים, לא כבדנו אותם.

כשאנחנו לא מכבדים אחרים אנחנו גורמים להם לזלזל בנו, לא לכבד אותנו ואת הזמן שלנו ואת כל מה שקשור אלינו – מה שאנו אומרים, מה שאנו רוצים ומה שאנו מבקשים.

שלא תטעו, לזלזל ולא לכבד מישהו זה ליצור סביבנו מרחב של זלזול וחוסר כבוד שחוזר אלינו בענק. ואנחנו, אנחנו נחווה מאחרים יחס זהה כלפינו.

אם נתבונן על התוצאות הסופיות:

אני לא מכבד    =    לא מכבדים אותי   =   אני לא מכבד את עצמי

משוואה  פשוטה, כואבת ומיותרת לחלוטין.

הזלזול שלנו בזמנו של האחר, חוסר הכבוד שאנחנו מביאים למרחב של חיינו, ליחסים שלנו, הזלזול הזה חוזר אלינו כמו בומרנג ופוגע בנו.

כשהייתי ילד, אחת מסדרות הטלויזיה שאהבתי (מתוך "מגוון" התכניות) הייתה מנהרת הזמן.

טוני ודאג הם גיבורי ילדות בשבילי, שנים חלמתי שיהיה לי גולף כזה כמו של טוני... הם חזרו בזמן שוב ושוב, סיכנו את עצמם, נקלעו למאבקים קשים, מלחמות, אירועים היסטוריים ועוד כהנה וכהנה ותיקנו את הנזקים והעוולות שנעשו בעתיד.
 
למרות שעברו כבר הרבה מאוד שנים, ולמרות שהטכנולוגיה עשתה כמה וכמה קפיצות מדרגה גדולות ומשמעותיות ביותר, מנהרת הזמן נותרה בגדר חלום ילדות שלי ושל רבים אחרים.

וכל זמן שמנהרת הזמן לא עומדת לרשותנו וטוני ודאג נשארים כדמויות בתוך המסך הקטן ובשחור לבן, נאלץ אנחנו לשנות את ההווה למען העתיד ולא להזיק בהווה ולקצור בעתיד את הנזקים שיצרנו.

אני לא מכיר מישהו שבאמת רוצה להזיק לעצמו, מישהו שרוצה להרע לעצמו במתכוון. אני כן מכיר רבים שמרעים לעצמם בשוגג, בחוסר ידיעה. 

ועכשיו, כשההשלכות די ברורות לכולנו, אני מציע שנעשה בדק בית עם עצמנו, נסיק כל אחד ואחת את המסקנות המתאימות לו ונבחר איך לעשות שינוי בחיינו ולהביא כבוד וערך לסובבים אותנו.

 שיהיה בהצלחה!


דן כהן -אימון אישי ועסקי

קוראים יקרים,
אני מזמין אתכם לבקר באתר שלי,www.2c2b.co.il – "לראות כדי להיות", ללמוד עוד אודותיי, להכיר את האימון המצולם, לקרוא רשמים של מתאמנים שחוו את המסע המיוחד ולהכיר את מוצרי האימון הנוספים שפיתחתי.
במידה ויש נושאים אישיים או עסקיים עליהם הייתם רוצים שאכתוב אשמח אם תפנו אלי בדוא"ל dancohen@013.net  או בטלפון הנייד 054-6644177

                                       



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה